Ramban Parsha Tazria

Yud Gimel, Pasuk Mem Zayin in the Ramban.

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת. זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם וכן נגעי הבתים.

Says the Ramban, both nig'ei begadim and nig'ei batim,

על מה נפשך ודמי לו, זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם.

This is no natural process which generates nig'ei begadim and nig'ei batim.

אבל בהיות ישראל שלמים עם השם יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב. וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות כי השם סר מעליו. ולכך אמר הכתוב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כי מכת השם היא בבית ההוא. והנה אינו נוהג אלא בארץ שנחלת השם.

And the parsha of nig'ei batim is only noheg in Eretz Yisrael. Kmo she-amar

כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ואין הדבר מפני היותה חובת קרקע.

Commonly, or perhaps all the mitzvos which were Eretz Yisrael versus in chutz la-aretz are all the mitzvos ha-teluyos ba-aretz because of chovat karka: terumos, ma’asros, hafrashas challah, whatever grows in Eretz Yisrael, chovat karka. Here it's got nothing to do with chovat karka.

אבל מפני שלא יבוא העניין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה.

This miracle of nig’ei batim only happens in Eretz Yisrael. The pashut Ramban here, again just rewinding for a moment, אבל בהיות ישראל שלמים עם השם. So that the parsha says, what the Ramban says is that when we be-khlalutenu are shelemim im Hashem, so then there is a different hanhaga of hashgacha. There is one hanhaga of hashgacha בהיות ישראל שלמים עם השם, more of a hanhaga de-galuy, hanhaga al-tiv’it, a supernatural hanhaga even be-galuy, and then there is a different hanhaga when unfortunately, ba-avonoteinu, that’s not true, it’s not בהיות ישראל שלמים עם השם. It's interesting, it's the identical phrase that the Ramban has in the famous Ramban in Parshas Bechukosai where he talks about refua. It's in... let me find it exactly. One second. אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם. The brachos here in Parshas Bechukosai are not referring to a yachid, but referring to when when the klal... אבל אלו הברכות ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה, Parshas Bechukosai,

אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם והן בהיות כל עמנו כולם צדיקים.

Then, skipping again: ve-haklal, says the Ramban, כי בהיות ישראל שלמים, almost the identical phrase, right?

והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל.

The Ramban continues

לא בגופו ולא בעצמו לא בכלל ולא ביחיד מהם כי יברך ה' לחמך ומימיך והסירותי מחלה מקרבך עד שלא יצטרכו לרופאים ולא להשתמש מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר כי אני ה' רופאך. וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה גם כי יקרה אותם שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים.

Bizman hanevua, if someone got sick, so they didn't go to a doctor, they went to the navi. Ke'inyan Chizkiyahu bechaloso, when Chizkiyahu took ill,

ואמר הכתוב גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים.

So the pasuk says critically of Chizkiyahu, he didn't go to the navi but instead he went to the doctors. ואילו היה דבר הרופאים נוהג בהם, if it was appropriate, it was accepted to go to doctors, so

מה טעם שיזכור רופאים? אין האשם רק בשלא דרש ה'.

It should just mean that a person shouldn't only go to the doctor but he should also be doreish es Hashem.

אבל הוא כמו שיאמר אדם לא אכל מצה בחג המצות כי אם חמץ.

Meaning there's a double indictment: he didn't eat matza and he ate chametz. אבל הדורש ה' בנביא לא ידרוש ברופאים. A person who in response to illness is doreish Hashem banavi, so it's not just that he doesn't rely on the doctors in that he's also doreish ba'Hashem, lo yidrosh barofim. And here's the Ramban's famous line: ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה'? What place is there for doctors

בבית עושי רצון ה' אחרי שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך?

But the fact that the Ramban introduces it again with that same phrase כי בהיות ישראל שלמים, the mashma'us is clearly, clearly that what the Ramban is saying is in this context of when behiyos Yisrael shleimim, then there's a different hanhaga of hashgacha. When that hanhaga of hashgacha is operative, so then in that context the Ramban says there's no room for rofim בבית עושי רצון ה'. When that isn't the case, when it's not behiyos Yisrael shleimim, so then the Ramban never, the Ramban never dismissed the rofim. That's what the Rav has in his essay Lonely Man of Faith, that's what he says, that the Ramban is not relevant, this Ramban is not relevant to our world. It's not relevant. The Ramban is talking about... The same way that our Ramban here by hanegoim is talking about bi'as Yisroel shelaima, so then begiluy there's a supernatural hanhaga. So too there, the Ramban says בחוקותי ביאת ישראל שלמה, so begiluy there's a supernatural hanhaga. So begiluy there's a supernatural hanhaga. So מה מלאכה בבית אוצריי של השם מה מלאכה לרפואה? Machshava tovah. So different ma'amarei Chazal, some associate negoim specifically with avira of loshon hora and some don't limit it to that. The Gemara in Arachin has a list of על שבעה דברים נגעים באים. There there are seven aveiros which can trigger negoim.

אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יוחנן על שבעה דברים נגעים באים.

The first of which is loshon hora, but then there are six others:

על שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין.

The Ramban doesn't even seem to be limiting it to that. Seems to say that the כאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון doesn't seem to be limiting it to that list of shiva devarim either. This perspective that nigyei batim and nigyei begadim are not natural phenomena, so the Rambam has that as well. In the last halacha in Hilchos Tumas Tzara'as, so the Rambam writes

שהצרעת הוא שם האמור בשותפות כולל עניינים הרבה שאין דומים זה לזה. שהרי לובן עור האדם קרוי צרעת.

The white patch on the skin is called tzara'as. ונפילת מקצת שיער הראש או הזקן. The bald spot, be it on the head, be it in the beard, is also called tzara'as. ושינוי עין הבגדים או הבתים. The discoloration, change in color in begadim or batim, is also called tzara'as.

וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקרא אותו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם.

It's not again, same as the Ramban, it's not—neither of these, nigyei begadim nor nigyei batim, are natural phenomena.

אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע.

But what the Rambam has in mind here is that, again, this miraculous hanhaga is a hanhaga which the klal merits. Because even when a yachid Rachmana litzlan was afflicted with negoim, it served as an hazhara to everyone. And that's what the Rambam says—again, negoim is something which is an individual affliction. It affects an individual. And the Rambam says כדי להזהירן מלשון הרע. The pshatus is what he means, he doesn't mean kedei lehazziran—it's an os vafela beYisroel that the klal merits this miraculous hanhaga. In order to be mazhiran bilshon hara because everyone would take note and would be or should be nisorer by by any individual instance of negaim. The Rambam continues

שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו. אם חזר בו יטהר הבית. ואם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנין כלי העור שבבית שהוא יושב ושוכב עליהם. אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויובדל וישב לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהיא הליצנות ולשון הרע. על עניין זה מזהיר בתורה ואומר השמר בנגע הצרעת זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך. הרי הוא אומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיא גדולה ממנו בשנים. וגדלה אותו על ברכיה וסיכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דיברה בגנותו אלא טעתה שהשותו לשאר הנביאים והוא לא היה מקפיד על כל אלו הדברים שנאמר והאיש משה ענו מאד ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת. קל וחומר לבני אדם הרשעים הטיפשים שמרבין לדבר גדולות ונפלאות.

So there are a few few remarkable things here that that to just to try to take note of here. First of all the Rambam says that מרים הנביאה לא דיברה בגנותו. She wasn't disparaging Moshe Rabbeinu but rather she erred ta'as she erred she she hishvas oso that she equated him with sh'ar haneviim. Meaning Miriam was being mesaye'a l'avera that we have to give tochacha to Moshe Rabbeinu, there's no reason that he should have been parush min ha'isha. So she had in mind a tachlis, she wasn't she wasn't gossiping. So there's an extraordinary extraordinary havana that the Rambam has here. Because when you juxtapose this line here about Miriam if you juxtapose it with what the Rambam writes in Hilchos De'os: Eizehu rachil? Ze hashoneh lachaveiro. Eizehu rachil?

איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך שמעתי על פלוני. אף על פי שאמת הוא זה מחריב את העולם. עוון גדול מזה עד מאד.

Listen carefully to the Rambam's leshon.

יש עוון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע.

Now what's the definition of loshon hara? Listen. והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת. So the definition of loshon hara is to be misaper bignus chaveiro to speak disparagingly about about a fellow Jew. המספר בגנות חבירו וזהו לשון הרע המספר בגנות חבירו. So juxtapose that to to what the Rambam says about about Miriam: היא לא דיברה בגנותו. Hainu, according to the Rambam, Miriam haneviah did not speak loshon hara. If a person the definition of loshon hara is not to say something negative it's to speak negatively it's not to say something negative it's to speak disparagingly. The difference between saying something negative and speaking negatively is what the context is what the motivation is what the purpose is in in saying that. If a person if the issur is to say something negative so then Miriam haneviah spoke loshon hara albeit beshogeg but she spoke loshon hara you can't but the Rambam says no the issur loshon hara is

והוא שיספר בגנות והוא המספר בגנות חבירו והיא לא דיברה בגנותו.

When you say something negative gratuitously, when you say something negative gratuitously then you're speaking negatively. When you say something negative but not gratuitously then you're not speaking negatively. You're saying something about the person which, yes, it is negative, it is a criticism, it is negative, but you're not speaking negatively if contextually, in terms of why you're saying it, what you're looking to accomplish. And the Torah's Hishamer lach and זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים is Hisbonenu ur'u, Hakadosh Baruch Hu was makpid on Miriam. She didn't speak lashon hara. Miriam engaged in something which looked like lashon hara and Af al pi chein Hakadosh Baruch Hu was medakdek imah. So Hisbonenu ur'u, זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, Hisbonenu ur'u that what looked, what looks outwardly, superficially as lashon hara, so Hakadosh Baruch Hu was so makpid, so Hisbonenu ur'u how much more so, kal vachomer, to actual lashon hara Rachmana litzlan. What does the Rambam mean טעה שהשוהו לשאר נביאים? How can that be? It's one of the Yud Gimmel Ikkarim that Moshe Rabbeinu's uniqueness as a navi is one of the Yud Gimmel Ikkarim. The pshat is, the way we have to learn pshat is as follows. What the Rambam means, if you go back to Hilchos Yesodei HaTorah for a moment, if you have the Rambam Sefer HaMadda, פרק ז' הלכה ו'. The Rambam has this in the Yud Gimmel Ikkarim as well. ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים? The Rambam lists four differences between nevuas Moshe Rabbeinu and the nevuah of all other neviim. שכל הנביאים בחלום או במראה. It's a dream, it's a vision. They're either in some state of sleep, some state of trance. ומשה רבנו מתנבא והוא ער ועומד. Moshe Rabbeinu is fully awake. He's not in a different state. He doesn't have to be ushered into a different state.

ומשה רבנו ער ועומד שנאמר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו.

Unlike the descriptions we have by other neviim, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, where clearly the navi is being ushered into some other state. Moshe Rabbeinu, no. Moshe Rabbeinu walks into Ohel Moed and receives nevuah.

כל הנביאים על ידי מלאך, לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה.

All of the neviim receive nevuah al yedei malach, לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה, and therefore there is some metaphorical vision associated with it. Meaning the same way the nevuah is indirect in the sense that it's al yedei malach, so too the content of the nevuah is indirect in the sense that it's mashal v'chida.

משה רבנו לא על ידי מלאך, שנאמר פה אל פה אדבר בו.

According to the Rambam, only Moshe Rabbeinu receives nevuah directly from Hakadosh Baruch Hu.

שנאמר ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ונאמר ותמונת ה' יביט.

What does it mean Utmunas Hashem yabit?

כל מה שאין שם. משל אלא בא הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל. הוא שהתורה מעידה עליו במראה ולא בחידות שאינו מתנבא בחידה אלא במראה שרואה הדבר על על בוריו.

So that's difference number two. Difference number one, Moshe Rabbeinu er v'omeid, all other Nevi'im are in some kind of it's a chalom, it's a mareh, they're in they're in some state of sleep or some trance. Moshe Rabbeinu is directly from Hakadosh Baruch Hu, all the Nevi'im are through a malach. Difference number three, כל הנביאים יראים ונשלים ונבהלים ומתמוגגים. They're they're totally overwhelmed by the experience of Nevuah. As as indescribably great as they are, but even for them, the experience of Nevuah is something which is just so overwhelming. Moshe Rabbeinu eino kein, hu shehakasuv omeir

כאשר ידבר איש אל רעהו פשוט שאינו אדם נבהל לשמוע דברי חבירו.

That a person's not is not overwhelmed by hearing his friend speak.

כך היה כוח דעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם.

Difference number four, כל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו. All of the Nevi'im cannot initiate Nevuah, they can't just pick up the phone, they can't initiate Nevuah. Moshe Rabbeinu eino kein,

אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקודש תלבשנו ונבואה שורה עליו ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה.

Moshe Rabbeinu is in a perpetual state where he's ra'uy l'kabalas hanevuah,

שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת שנאמר עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם. ובזה הבטיחו הקל שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי. הא למדת שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לאהלם שהוא צרכי הגוף כולם כשאר העם. לפיכך אין פורשין מנשיהם. ומשה רבינו לא חזר לאהלו הראשון לפיכך פירש מן האישה לעולם ומן הדומה לו ונקשרה דעתו לצור העולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרנו פניו ונתקדש כמלאכים.

Difference number four again is that Moshe Rabbeinu is in a perpetual state that he's ra'uy l'kabalas hanevuah. He's so detached, so transcended gashmiyus, which is why he was poreish min ha'ishah. And other Nevi'im, the Nevuah is a spike on the graph, it's not it's not a perpetual state of being. So the pshat is that when when the Rambam says that טעות שהשוותהו לשאר הנביאים, it doesn't mean that Miriam didn't recognize the uniqueness and supremacy of nevuas Moshe Rabbeinu. Avadah shehi did and avadah shehi was aware of the first three differences and avadah shehi understood that those three differences put Moshe Rabbeinu into a class by himself. That not just not just a question of greater, but in a different class, not just that he's quantitatively greater but that he's qualitatively different. Miriam Haneviah's error was in not recognizing how that dictated what's in terms of the fourth difference. Either she's not aware of the fourth one or she doesn't realize how the fourth one dictates being poreish min ha'ishah. Let's say she's not aware of the fourth difference. But it's not that Miriam Haneviah doesn't recognize again, not only the supremacy but uniqueness of nevuas Moshe Rabbeinu. לא יעלה על הדעת that Miriam Haneviah doesn't isn't aware of one of the yud gimmel ikarim. What it means is that that again the the that the Nevuah is directly from Hakadosh Baruch Hu, that Moshe Rabbeinu is er v'omeid, that Moshe Rabbeinu is כאשר ידבר איש אל רעהו, that he's not yarei v'nivhal u'mismogeg, and and everything that that expresses and reflects, so Miriam knows all that. The fourth difference that Moshe Rabbeinu is in this perpetual state of ra'uy lenevuah, which then dictates that he paresh min ha'ishah. So that Miriam haneviah makes a mistake on, but she also recognizes the uniqueness and the supremacy of nevuas Moshe Rabbeinu. Just one other he'arah here.

קל וחומר בני אדם הרשעים הטפשים שמדברים בגדולות ונפלאות. לפיכך ראוי למי שירוצה לכוון ארחו,

if a person wants to direct his paths, lehistachek miyeshivasam. So he shouldn't keep company with resha'im umidaber imahem כדי שלא יתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם, so that he shouldn't be caught in the net, in the web of resha'im and their foolishness. But look at this next two lines of prose. וזהו דרך ישיבת הליצים הרשעים. This is the path, this is the road which leytzim, people who are scornful, go down.

בתחילה מרבין בדברי הבאי כעניין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כך בא נסחפה בגנות הצדיקים ומתוך כך,

skipping a bit, מגיע להרגל לדבר בנביאים ומתוך כך, again skipping the pasuk, בא לדבר באלוהים וכופר בעיקר. So the Rambam describes this frightening, amazing progression. But notice what it begins with. It doesn't begin with lashon hara. It begins with divrei havai. Shtus. Narishkeit. Doesn't begin with lashon hara. וקול כסיל ברוב דברים. Emptiness. When a person is preoccupied with emptiness, it breeds a cynicism about life, about what's substantial. And that cynicism begins by expressing itself by being cynical about tzadikim and then it escalates in a very frightening fashion. But it begins with emptiness. You have this in other places in the Rambam also, just to mention one of them. In perek tes zayin of Hilchos Teshuvah, when the Rambam is talking about the berachos and klalos, so he explains that

נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את השם בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מככם עד שתהיו פנויים להחכים בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא.

So if you follow Torah, so then Hakadosh Baruch Hu will provide you with the optimal circumstances to continue to do so. Then you get the brachos. If you don't follow Torah, rachmana litzlan, so then Hakadosh Baruch Hu says, so then what do I have to give you? Why do I have to make you financially comfortable and secure and healthy for if you're not taking advantage of that for Torah? You just taking of that the... so what's the opposite? So you get the brachos of אם עבדתם את השם. So when do you get the klalos? If you do aveiros, right? No, says the Rambam, im avadetem b'simcha you get the brachos. And what's the opposite of that? Your opposite of that is ואם עזבתם את השם ושגיתם במאכל ובמשתה ובזנות. The opposite of avodas Hashem is emptiness. The opposite of avodas Hashem is being involved with the physical and the material for no greater noble purpose. The opposite of עבדתם את השם ושמרתם דרכו is shagisem, right, for the Rambam shigaon is lashon of being immersed in. שגיתם במאכל ובמשתה ובזנות ודומה להם. It's the same thing. It's the divrei havai, the emptiness of the material.