Mishlei 2:16 – Tayva & Chemda

Good morning Rabosai. Pasuk Tes-Zayin.

להצילך פרק ב' פסוק ט"ז להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה.

To save you from a strange or alien woman, from a stranger who engages in smooth talk. להצילך מאשה זרה עכשיו מפרש הנקבה דסטרא אחרא. So earlier in Pasuk Yud-Beis, the Gaon had explained that there are two types of a yetzer hara, there's a yetzer hara hakasani which is identified with zachar, and then there's a yetzer hara hata'avani of desire, of lust, which is associated with nekeiva. And that's what the focus of this pasuk is. והוא נחלק גם כן לשנים. And this second type of yetzer hara, the yetzer hara hata'avani itself subdivides. V'heim taiva v'chemdah.

תאוה זהו היושב בביתו ואינו רואה רק למלאות תאוותו והנאתו. ואף שהוא יושב בביתו ולומד אך הוא גם רודף אחר התאוה. אם כן מה שהוא לומד אינו אלא לפנייות.

Taiva is the desire that we have for physical pleasure. That's something that doesn't necessarily entail a person venturing outside, meaning it's also not something which is really beyond oneself, but it's something which is very much internal. And can overcome a person even when he's learning if the learning is for ulterior motives. If the learning is not a pure learning, so then the person doesn't have the beneficial aspects of the learning. That's something which recurs in Nefesh Hachaim as well, that the most powerful effects of learning on a person happen when the person is learning properly, the way it should be done. וחמדה היא לדבר שאין בו הנאת הגוף. Are those desires that we have which don't involve physical pleasure, physical enjoyment.

כגון בגדים נאים ובתים נאים או שיהיה לו ממון ורב שאין בהם הנאת הגוף.

And nevertheless human nature is such, אלא נפשו של אדם חומדת להם. And what's more, in order to acquire, to amass the mamon v'rav, to acquire the

בגדים נאים ובתים נאים, עושה עולות וגוזל וחומס ממון שאינו שלו בעולות גדולות. וזהו שאמרו גזל ועריות,

Chazal say gezel v'arayos, נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן. So the Gaon says the pshat is not that both verbs refer to both areas of gezel and arayos, but one correlates to one, the other to the second.

שבגזל שייך חימוד שאין בו הנאת הגוף. ובעריות שייך לשון תאוה שהיא הנאת הגוף. וכן אמרו מתאוה ומחמדתן. וזה החומד דברים שאין בהם הנאת הגוף אינו שלו ואינו שוקט אלא רודף תמיד אחריהם.

Right, Chazal said that אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. And again the Gaon is here applying that to the Chemda as well as Chazal do in that context, that שיש לו מנה רוצה מאתיים. A person can never really satisfy if a person allows himself to have and be controlled by such an urge, it's one that he cannot satisfy אלא רודף תמיד אחריהם. Ve'eilu shenei hadevarim, here comes a couple of cryptic lines, I'm not sure what to do with it, ואלו שני הדברים כתיבי בעשרת הדברות. You have these two verbs of Lo Sachmod and Lo Sisaveh. אך בלוחות האחרונות כתיב בהפך. But the problem is that in Va'eschanan, the usage of Chemda and Taiva is the opposite of what the Gaon is explaining here. Because eitzel eshes re'echa where we would have expected Lo Sisaveh based on the Gaon's analysis, even in Va'eschanan it says V'lo Sachmod. And it's only v'eitzel beis re'echa where we would have expected according to the Gaon, שאין בהם הנאת הגוף, so we would have expected Chemda, and it's dafka there where the Chumash says V'lo Sisaveh. ובלוחות הראשונות כתיב בשניהם לא תחמוד. So I don't know, somehow or other the Gaon is hinting at an explanation for why that is, it's not clear again if you're looking in the edition from Rav Phillips or he quotes in footnote 108 from רב מנחם מנדל משקלוב. That's a question, how is the Gaon learning pshat in the psukim in Va'eschanan? ונמצא שתאווה היא להנאת הגוף ממש והחמדה היא למה, bracketing that for a moment,

נמצא שתאווה היא להנאת הגוף ממש והחמדה היא למה שאין בו הנאת הגוף.

Vezo hata'ava, again these are the two halves of our pasuk,

וזו התאווה נקראת נוכריה כי התאוות אינן ראויות לבני ישראל כלל. והם לעם נוכרי אשר לא מבני ישראל המה. אבל אנחנו עם השם אין ראוי לנו ללכת אחר תאוות עולם הזה כלל וכלל. ולכן היא דוגמת בת אל נכר שאסור ליגע בה כלל וכלל.

So the second half of the pasuk u'minochriya amareha hechelika is dealing with the taiva. V'hachemda which is for mamon etc. היא נקראת אשה זרה, the first half of the pasuk.

כי האישה אשר מבני ישראל היא מותרת ליקח אותה לאישה. רק אישה זרה שלקח אותה מאיש אחר בזו אסור ליגע כלל וכלל.

Ken, the analog, the nimshal is חמדת הפרנסה והממון אינה אסורה מכל וכל. A person is looking to have adequate parnassa.

כי כן כתיב למען יברכך השם אלוהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה. אך יעסוק באמונה מאוד ולא יעבור שלא ייגע בממון שאינו שלו ממש והיינו של איש זר. כמו שאמרו נשאת ונתת באמונה,

one of the shisha devarim which a person is asked כבשעה שמכניסים אותו לדין whether he conducted his business b'emuna. And therefore velachen nikreis hachemda, for again the non-physical pleasure, mamon etc. isha zara.

שהחמדה מביאה לחימוד ממון של איש זר. וזהו להצילך מאשה זרה זו החמדה כנזכר לעיל. שרודף אחר ממון שאינו שלו והוא כמו אשת איש שעושה עוולות כדי שיבוא לידו ממון חברו.

Meaning what the Gra, the mashal which the Gra is explaining in the pasuk is as follows rabbosai. The issur of lo sachmod and lo sisaveh in terms of what it means in halacha is let's say I need a car and I see that you're driving a good car, a good car. It's neither lo sisaveh nor lo sachmod if what I want to do is buy a comparable car. No, I see you're driving a good car and it runs well, it works well, doesn't need lots of repairs, so I want to get a car just like the car you have. That's not lo sisaveh, it's not lo sachmod. That's totally legitimate. If I want to get from your hands the car that you are driving, I want that your car, not a comparable car, but I want that your car should come to me, so that already is a problem of lo sisaveh and lo sachmod. So that's what the mashal is here to the isha zarah that let's say in the mashal that a person wants to get married is appropriate, but that he wants to marry someone else's wife is obviously totally out of bounds. The same thing in terms of the mamon. Mashein kein certain taivas, so those taivas are just always wrong and always out of bounds. That's the second half of the pasuk.

וזהו להצילך מאשה זרה זו החמדה כנזכר לעיל שרודף אחר ממון שאינו שלו והוא כמו אשת איש שעושה עוולות כדי שיבוא לידו ממון חברו מנוכריה זו התאווה כנזכר לעיל.

What does it mean that the nochriya, what's the nimshal to the mashal of the nochriya being a smooth talker, amreiha hechlikah,

כי התאווה מראה עצמו לטובתו כי מתוקה התאווה לחיך מאוד.

Taiva, the objects of our taiva appear to us as being something desirable, as being something good, the same way a smooth talker can make us can lead us into thinking that something which isn't in our best interest really is.

ועל ידי זה האדם מפותה ללכת אחריה כי נפשו של אדם מתאווה לזה מאוד.

A person, the yetzer hara that we all have makes us responsive and susceptible and therefore

לכן הוא נוח להתפתות בדבר שיש בו תאוות והנאת הגוף.

Lachen amar, that's why Shlomo Hamelech says שאמריה של התאווה החליקה שהם חלקים משמן. The same way if you have an oil spill, so it becomes very slippery. The same thing here as well.

לכן אמר שאמריה של התאווה החליקה שהם חלקים משמן ונכנסים באוזנו של אדם מה שאין כן בחמדה שאין אמריה חלקים כי אין בזה הנאת הגוף ואין כדאי לרדוף אחר זה.

The yetzer hara for money is a real one, but it's not as natural and as strong as the yetzer hara for physical pleasure.

ואדרבה תמיד לא ינוח ולא ישקוט לכן אין חלקים דבריו כמו בתאווה.

And because it's not as strong a yetzer hara, it's also something which is a more difficult sell as it were for the yetzer hara. So it's not depicted as amareha hechlikah. Okay, rabbosai, have a very good productive morning, everyone should be well, be safe, Be'ezras Hashem.