Part of the series: Divrei Hashkafa by Rav Mayer Twersky
Transcript
AI-generated transcript. May contain errors.
Good morning rabbosai. I hope you're well.
הבנתי הנסמנים במכתבך על כן יקראו בהם סימנים הגונים של נפש היפה לב הרגש ועין מסתכלת ובוחנת.
A beautiful soul, a sensitive heart, and a discerning eye.
והלא יודע אתה כי על כל סימן של נשמה יתירה שאני מוצא בך הנני שמח כעל כל שלל רב. כשם שישנם דברים שבעל פה שלא ניתנו להאמר בכתב כמו כן ישנם דברים שבכתב שלא ניתנו להאמר בעל פה. והנני אומר כי במצאתי בדבריך שבכתב שרטוטים ידועים שלא מצאתי בדבריך שבעל פה.
There's certain things that I was able to glean from your writing from our interaction be-al peh.
והודעתך כי משתעשע הנך בדברי תורה עם חבריך למעון העלתה בלבי מחשבה אחת בקשר עם ביטוי זה.
Your letting me know that you're rejoicing in, you're delighting in divrei Torah with your friends in Maon, in summer camp, brought to my mind a thought relating to this phrase.
תעיין נא במשלי פרק ח' פסוקים כ"ב עד ל"א. הפסוקים הללו מתפרשים בפי חז"ל בכמה מקומות על קדמות התורה לביאת העולם.
Chazal interpret these pesukim as describing how Torah antedates the world.
והתורה היא היא האומרת השם קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז.
The subject who speaks as it were the pasuk that Hakadosh Baruch Hu created me at the beginning of His path kedem mifalav me-az prior to all His other works.
ומפעלי השם הם חוקי הבריאה וקדם מפעלים הללו הייתה התורה קנויה לו.
Mifalei Hashem refer to the laws of nature, of creation, and already before these works kavyachol initiatives were undertaken by Hakadosh Baruch Hu so Torah had already been created.
הסתכלות בפסוקים אלה תגלה לנו כי דווקא כאן ישנה הדגשה רבה על בחינת השעשועים שבטורתנו.
Looking at these pesukim reveals to us
כי דווקא כאן ישנה הדגשה רבה על בחינת השעשועים שבטורתנו.
The footnote has an interesting ha-ara, right? The ha-ara is that lichora there are two ideas that we would not necessarily have associated, that we would not necessarily have seen as being interconnected. One idea is that Torah kodma la-olam. The second idea is that the Torah is something in which a person is mishtashea, a person can delight and take tremendous simcha in talmud Torah. So we would have thought that these were sort of two disparate ideas. So says the footnote: no, you look at the flow of the pesukim here in Mishlei, it becomes clear that these two ideas are interconnected.
שני הפסוקים האחרונים אינם אלא פירוש מפורט לבחינה זו מלאים הם פסוקים אלו שחוק ושעשועים.
The two last pesukim in this series of pesukim from chaf-beis through lamed-alef which talk about this dimension of sha-ashua.
וגם את האמנות הקרובה מאוד ברוחה לשחוק ושעשועים אתה מוצא כאן.
Also the fact that Hakadosh Baruch Hu... The fact that Hakadosh Baruch Hu nurtures and nourishes, which is something which is very very close to the to the ideas of sichok v'shaashuim is also something that one finds davka here in this parsha which speaks of Torah kodma l'olam. בשני פסוקים הוכפלו חמש פעמים המושגים אמנות שחוק ושעשועים. Five times these ideas are mentioned.
וכל זה מוסב על תורתו של הקדוש ברוך הוא עד שלא נברא עולם.
So the depictions of Torah as a source of shaashua are all presented in context of Torah kodma l'olam.
ואף אנו בני אדם שוכני תבל ומלואה כשאנו באים לדבר על תורתנו אנו שניתנה לנו לאחר אלפיים של בריאת העולם הרי אנו משתמשים בביטוי זה של השתעשעות בתורה.
Right, we, despite the fact that one finds this idea of shaashua associated with Torah kodma l'olam, but it continues. It is something which is abiding and and we too, right, thousands of years later also Dovid Hamelech talks about lulei torascha shaashuai. עיין תהלים פרק קיט where that pasuk appears,
כמה וכמה פסוקים בנויים על מושג זה של תורת שעשועים. ולמדתי מתוך דבריו של רבינו יונה בפירושו למסכת אבות פרק ב משנה יד דמקורא של מידת השעשועים אשר לתורתנו הוא מאותם שעשועי תורה בטרם הרים הוטבעו.
The source of this quality, this dimension of shaashua for us in our learning of Torah is those shaashuim k'vayachol that Hakadosh Baruch Hu delighted in the Torah before briat ha'olam. U'devarav mechusarei biyur, but it is not clear, it is cryptic. What Rabbeinu Yonah says is cryptic. האי לך בזה מהרהורי בהאי עניינא. This is what I think about about the question.
מהו ההבדל בין פעולה של שעשועים לשאר מיני הפעולות שאנו ממלאים בהם את עולמנו?
What is the difference between the act of enjoyment, of having enjoyment, of taking delight as opposed to all other acts? פעולה של שעשועים מצטיינת בזה, what sets it apart, what distinguishes it, שמטרתה איננה נמצאת מחוצה לה. It is not a means to something else, right? It is not the goal is not something beyond it, כי אם טמונה וחבויה בתוך הפנימה. It is its own goal. עניינים של שעשועים אינם נוגעים למעשה. If when a person does something that he enjoys, so what is the goal? Just having that enjoyment. The experience itself is the goal. It is not a means to an end. It is the enjoyment itself is the self-validating concern and focus. Stam pe'ulah, the average action, מכוונת אל הנפעל ממנה ועל ידה is intended to achieve some result, is intended to generate and yield some result. ואילו בפעולה של משחק, but in an act of play... Of playing, of delighting, of enjoying, lo hadavar hanifal, not the object, כי אם הפעולה בעצמה היא היא המשחק. Why do you play a game? For the sake of playing the game. Not to, not for some result, it’s not result oriented, not for some result you’re going to achieve, but for the sake of the game itself. ולכן אין אנו אומרים כי התינוק עובד או עוסק. The figure of speech which we usually use is not that the child is busy with something, כי אם התינוק משתעשע או משחק. He’s playing with it. He’s not busy with a truck, he’s playing with it with his toy truck. כי על כן אין לתינוק תפיסה בתוצאה של פעולותיו. A baby is not result oriented. If you ask the baby why he’s playing, he’s playing to play. He has no notion of again of directing an action towards something beyond itself to achieve a certain goal. V'mimela, that’s why כל פעולותיו נשארות בתחום המשחק. And that’s why whatever the baby does is in the category of playing. והנה היום התורה היא תורת חיים. Today, meaning once Hakadosh Baruch Hu gave us the Torah and commanded us to live by the Torah, so Torah, Limud v'Talmud Torah is goal oriented. היא תורה הנוגעת למעשה. Hi toras chayenu, היא קובעת את הנהגותינו ואת הנהגות כל העולמות כולם. It certainly is something which is result oriented. It’s result oriented in a very practical sort of Olam Hazeh'diker fashion, ולא ללמוד על מנת לעשות. It’s also in terms of what Rav Hutner is alluding to in היא קובעת את הנהגות כל העולמות כולם. It’s also sort of result oriented in the Nefesh Hachaim-diker sense of the phrase. That through Talmud Torah the world cosmically is affected. Ma she'ein ken, by contrast,
אותה התורה שלפני בראשית ברא אותה התורה לא הויא נוגעת למעשה כלל.
If you imagine when Torah exists before the world, so in that sense Torah doesn’t exist to serve as a guide to how to live. It doesn’t exist in order to have an impact on something else. Again, it’s not there for something outside of and beyond itself. כי על כן טרם נתהוו עולמות להתנהג על פיה. There was no existence other than Torah for Torah to be impacting, for Torah to be to serve as some kind of goal oriented means. V'mimela, beautiful, beautiful idea,
כל עצמה של התורה להיות אז בבחינת שעשועים של הקדוש ברוך הוא.
So what was Torah again at that stage say of existence when there was Torah and there was no world, so what was Torah? It was like שעשועים של הקדוש ברוך הוא. What characterizes play, what characterizes play is that it’s self-contained. It’s not there to yield or generate results, it’s not result oriented. So too Torah is there just for Torah, to be Torah. זהו החידוש אשר במתן תורה. This is the gevaldiker chiddush that happened at Mattan Torah,
כי אף על פי שעכשיו ניתנה לנו התורה בתור תורת חיים אשר כל מעשה בראשית נתחנך על פיה, והרי היא כולה נוגעת למעשה.
Even though when we were given the Torah at this point the Torah takeh is something which impacts the world, the entire bria outside of it, so it’s no longer something which is self-contained. It is something which again can be measured and can be viewed. viewed as a peulah which is designed to yield and generate a result, anaphor, nevertheless שכן מלאה היא הלכה שאין אלה הליכות חיים, bechol zos, but the fact that the Torah is a Toras Chaim, the fact that it is a blueprint for how to live, the fact that it does have cosmic repercussions, but none of that diminishes the bechinah of sha'ashuim she-bah.
בכל זאת מידת השעשועים אשר בה בעינה קיימת. וגם היום אפשר ללמוד תורת חיים זו באופן רם ונישא מעל כל אידיאה של חיי דהיינו בבחינת שעשועים.
Even today, this morning, a person can learn and just learn again, not for any practical effect or application, but for the sheer just to be immersed in the experience of learning. Torah is perennially relevant, but it's much more than that as well. It is relevant. My father zichrono livrachah used to like to quote the Chasam Sofer. The Chasam Sofer says that Parshas Melech, the Torah says in telling us the mitzvah of the second Sefer Torah that the melech has to write, והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. So the peshuto shel mikra is vehayta imo, the second Sefer Torah will be with him, vekara vo, and the melech will learn from the Sefer Torah his whole life. Chasam Sofer says another goes an additional havanah in the pasuk. He says וקרא בו כל ימי חייו. All the adventures of his life, every turn and twist, every situation, every challenge, the melech will find within the Chumash, he'll find the guidance for how to deal with it. Vekara vo, he'll read within it, he'll find within the Torah kol yemei chayav, all the days of his life with all the challenges, with all the decisions. All of that he'll find in Chumash. Avada avada Torah is profoundly relevant, but that should not obscure for us the fact that Torah again doesn't need to be to have any effect, any spillover effect on anything outside of it. And the act of learning is just an act of being immersed in Torah, being immersed in Torah, the same way when a child plays, it's not to achieve any goal, it's not result oriented. Okay, so we'll stop here בלי נדר אם ירצה השם we'll reconvene around 11:30 בלי נדר ואם ירצה השם. Okay.