Simchas Beis HaShoeiva, with singing included

ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח, ושימחת בחגך והיית אך שמח.

Ata vechartanu, ata vechartanu, mikol ha’amim, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ata vechartanu, ata vechartanu, mikol ha’amim, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ukidashtanu bemitzvoshecha, ukidashtanu bemitzvoshecha, vekiravtanu malkeinu la’avodasecha,

ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

Ata vechartanu, ata vechartanu, mikol ha’amim, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ata vechartanu, ata vechartanu, mikol ha’amim, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ukidashtanu bemitzvoshecha, ukidashtanu bemitzvoshecha, vekiravtanu malkeinu la’avodasecha,

ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

Ata vechartanu, ata vechartanu, mikol ha’amim, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ahavta osanu, ahavta osanu, veratzisa banu, veromamtanu mikol halashonos, ukidashtanu bemitzvoshecha, ukidashtanu bemitzvoshecha, vekiravtanu malkeinu la’avodasecha,

ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

Achas sha'alti, me'eis Hashem, אחת שאלתי מאת ה', osa avakesh, achas sha'alti, me'eis Hashem, אחת שאלתי מאת ה', osa avakesh,

שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו,

achas sha'alti, me'eis Hashem, אחת שאלתי מאת ה', osa avakesh, achas sha'alti, me'eis Hashem, אחת שאלתי מאת ה', osa avakesh. אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, shivti beveis Hashem, kol yimei chayai, lachazos benoam Hashem, ulevaker beheichalo. אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, shivti beveis Hashem, kol yimei chayai, lachazos benoam Hashem, ulevaker beheichalo. אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, shivti beveis Hashem, kol yimei chayai, lachazos benoam Hashem, ulevaker beheichalo. אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, אחת שאלתי מאת השם, אחת שאלתי מאת השם, osoh avakesh, shivti beveis Hashem, kol yimei chayai, lachazos benoam Hashem, ulevaker beheichalo. kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha. kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha.

וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת.

kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha. kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha.

וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת.

kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha. kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha.

וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת.

kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha. kadsheinu bemitzvossecha, vesein chelkeinu bessorasecha, sabeinu mituvecha, vesamcheinu bishua'secha.

וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת, וטהר לבנו לעבדך באמת.

harachaman hu yakim, yakim lanu, harachaman hu yakim, yakim lanu.

הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הרחמן הוא יקים, יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם.

One finds at least three levels, possibly four, but three that we'll try to look at briefly בעזרת השם בלי נדר levels of simcha in the Rambam. The most basic level Rambam writes at the beginning of Hilchos De'os:

ולא יהיה מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות.

Again in perek beis:

לא יהיה אדם בעל שחוק והתל ולא עצב ואונן אלא שמח.

So that's one one one darga, one din, one darga of simcha. Then of course simchas yom tov:

שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולן אסורין בהספד ותענית וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים עליו.

Even though here the Rambam just speaks of חייב אדם להיות בהן שמח, implicitly in Hilchos Chanukah when he explains, quoting, paraphrasing, interpreting the gemara in Rosh Hashanah as to why there's no hallel on Rosh Hashanah and Yom Kippurim:

אבל ראש השנה ויום הכיפורים אין בהם הלל לפי שהם ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה.

So implicitly the Rambam is classifying, describing simchas yom tov as simcha yeseira. Possibly the frame of reference is in contradistinction to the first din, the first darga of simcha. And then the third, also simchas yom tov, but the heightened simchas yom tov in mikdash on Chag HaSukkos:

אף על פי שכל המועדות. מצוה לשמוח בהן ובחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים.

So clearly the Rambam uses the term Simcha Yesira in two different ways. In Hilchos Chanukah implicitly he describes all the Yomim Tovim which have Hallel as Yemei Simcha Yesira. And here the Rambam says that's what distinguishes simcha of Chag HaSuccos in Mikdash that it's Simcha Yesira. So it's not really a stira, but it's clear that he's using the term in two different ways. So maybe we'll try to think about that also, B'ezras Hashem. Simcha always has to have a focus. You know, a person can sort of artificially smile. As in when the photographer comes to school and tells the kids to smile. So a person can artificially smile, but to sort of naturally smile, a person has to be smiling about something. Simcha always has there has to be a content and context. Simcha is a reaction. So let's begin perhaps with the first din, the first darga of simcha that a person shouldn't be Meholel V'sochek ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת. So what's the content of that simcha? So in פרק ב' הלכה ז', again,

לא יהא אדם בעל שחוק והתל ולא עצב ואונן אלא שמח. כך אמרו חכמים שחוק וקלות ראש מרגילין לערווה וציוו שלא יהא אדם פרוץ בשחוק ולא עצב ומתאבל אלא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.

So הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות is a Mishna in Avos, a Mishna in Avos. But what's Omer Dorsheni here in the Rambam? If a person is Atzeiv U'misoivel, so it will translate bein adam l'chaveiro, but it certainly isn't something that we would identify and define as only being a midah which is relevant to one's bein adam l'chaveiro. If a person is Atzeiv U'misoivel, it's something that is gonna be reflected in all the time. It's more of a bein adam l'atzmo than it is bein adam l'chaveiro. So the Rambam says one extreme is שלא יהא אדם פרוץ בשחוק, the other is Atzeiv U'misoivel, both of which seem to be the ends of the spectrum which isn't limited to bein adam l'chaveiro. And then when the Rambam defines what the derech beinonis is within this spectrum, it seems to be very narrowly focused on bein adam l'chaveiro, אלא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. Now, it could be that partially if we pay attention to a different question that this question is partially answered. There seems to be repetition here. Again, פרק ב' הלכה ז' if you have it on your phone so take a look rabosai. Perek Beis of Deos Halacha Zayin:

לא יהא אדם בעל שחוק והתל ולא עצב ואונן אלא שמח. כך אמרו חכמים שחוק וקלות ראש מרגילין לערווה.

Then the Rambam seemingly repeats

וציוו שלא יהיה אדם פרוץ בשחוק ולא עצב ומתאבל אלא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.

So what's the what's the Reisha and Seifa here? What are the Trei Bavei in the Rambam? They both seem to say the same thing: לא יהיה אדם בעל שחוק, and then he says וציוו שלא יהיה אדם פרוץ בשחוק. Lo otzeiv v'onen, and then he repeats again, v'lo otzeiv. So what are the Trei Bavei here in the Rambam? It's also difficult to understand. There are two Mishnayos in Avos. One is to be מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. Another is to be מקבל את כל האדם בשמחה. So why didn't the Rambam quote that Mishnah? Simcha is what's memutza, what's memutza-as between the two extremes. Not to be baal schok v'hetel, not otzeiv v'onen, but sameiach. So he should have quoted the Mishnah about מקבל את האדם בשמחה. Why b'seiver panim yafos? So it's clear that the two halachos in the Rambam is: the first bava is talking about the middah in the person, לא יהיה אדם בעל שחוק והתל. It's talking about what a person's middah should be. And the second bava is the person's behavior, the person's conduct. And that's the first one is לא יהיה אדם בעל שחוק, the second is וציוו שלא יהיה אדם פרוץ בשחוק. Raya ladavar that in the Reisha the Rambam says lo otzeiv v'onen and in the Seifa it's lo otzeiv u'misabel. Because the Mishnah in Sanhedrin says that אין אנינות אלא בלב. So when the Rambam is talking about what the middah is, he speaks that a person shouldn't be onen. When the Rambam is talking about what a person's behavior should be, how he should manifest, how he should act, so there it's lo yihiyeh misabel because aveilus connotes nihug, aninus connotes balev. So hashda d'asinan lehachi that the second halacha in the Rambam where he says מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, that's why he quotes this Mishnah, not the Mishnah b'simcha, because he's talking about the behavioral aspect of the din, not the internal middah aspect of the din. So he's looking for where the simcha manifests itself. So it manifests itself bein adam l'chaveiro. But that obviously doesn't fully answer our question because a person's simcha can manifest itself in other ways as well, not only bein adam l'chaveiro. It will... So that's the question again, is why does the Rambam depict the memutza between poreitz b'schok and otzeiv u'misabel as מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות when the medubar is that we're talking about a middah which is much bigger and broader than just bein adam l'chaveiro? So itachen as follows: what's the content of the simcha here in Hilchos De'os? That a person's perennial... the tzura of a person is that he should be b'simcha. He should be b'simcha. Not m'holel v'socheik, not frivolous, not lightheaded, but on the other hand not maros, not sad. So the content of that simcha lichora is

וירא אלהים כי טוב. וירא אלהים כי טוב. וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.

Hakadosh Baruch Hu attests and affirms that the briya is tov. That metzius, existence, is inherently tov. The Rambam says when Hakadosh Baruch Hu says to Moshe Rabbeinu, אני אעביר כל טובי על פניך. What does it mean that I'm going to let you see all my goodness? It means I'm going to let you understand the way I conduct the entire briya. That kol tuvi means based on וירא אלהים כי טוב. It means the entire briya. The simcha of achdus da'as is a simchas hachaim. Existence is good. It's a simchas hachaim. Ribbono Shel Olam's to be alive, to exist, to be alive is good. To encounter the Ribbono Shel Olam's world is to encounter tov, and that's what should engender within us a perennial level of simcha. The Rambam says in Hakdama l'Perush Hamishnayos, he was chozer bo later in the Moreh, so I'm not sure where he's holding in Mishneh Torah. But in Hakdama l'Perush Hamishnayos he says like Rav Saadia Gaon and others that the whole briah, at least under the moon, the whole briah is for Adam. Adam is at the pinnacle of the briah. Everything HaKadosh Baruch Hu created is l'tzorech Adam. Plant life, mineral life, plant life, animal life, everything is l'tzorech Adam. Even if one doesn't say that in a philosophical sense, but it's certainly true for us experientially. When a person encounters another person, the way we react to another person is the way we react to HaKadosh Baruch Hu's briah. Ein hachinami, the middah of atzuv umisabel at one end and poretz b'sechok at the other end is takeh much greater than bein adam l'chavero, but being מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות also bespeaks something much greater than just bein adam l'chavero. It's also an affirmation of וירא אלהים כי טוב. כל אדם בסבר פנים יפות. Kol adam elicits that reaction, it's a way of reacting to HaKadosh Baruch Hu's briah. So that's the first din or darga of simcha that the Rambam has and again, it basically translates into a simchas hachaim. Sometimes we're too focused on whatever frustrations we have, whatever unfulfilled hopes that we have and allow ourselves to be distracted from the inherent goodness of being, which is what mechayev and what generates this darga of simcha. You know, the Gra says on the two pesukim that the Gemara in Brachos juxtaposes and in Ma'arava used to juxtapose the two pesukim of מצא אשה מצא טוב and מוצא אני מר ממות את האשה. So the Gemara says it depends upon who the isha is, which pasuk is the relevant pasuk, whether it's Matza or Motze, whether it was tov or whether... Whether it was mar. But the Gaon says why the difference in tense? Why is it מצא אשה מצא טוב in the past tense and it's מוצא אני מר ממות את האשה in the present tense? So the Gaon says that when we have a beracha, okay, so initially we appreciate it, we're excited, but then it fades into the past, we just take it for granted. It's not an ongoing source of appreciation, of excitement, of contentment. But when there's something which is a miss in our lives, so then okay, it's not well it happened 10 years ago and then it, you know, we sort of just adjust and let it fade into the background. No, it remains in the present, remains motze. So that susceptibility that we have also is one which if if we're not careful can interfere with the reaction of simcha to the וירא אלהים כי טוב. The simchas hachayim. The second level of simcha, I should maybe we'll maybe stop for a few minutes, sing some niggunim, and and then continue with the nefesh, b'ezras Hashem.

שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם שמחם שמחם שמחם שמחם שמחם בבנין שלם והראנו והראנו בבנינו ושמחנו ושמחנו בתיקונו והשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם והראנו והראנו בבנינו ושמחנו ושמחנו בתיקונו והשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם. והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ושם נעלה נעלה ונראה

venishtachaveh l'fanecha ושם נעלה נעלה ונראה venishtachaveh l'fanecha

ובנה ובנה ובנה ביתך ובנה ביתך ובנה ובנה כבתחילה כבתחילה והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ושם נעלה נעלה ונראה

venishtachaveh l'fanecha ושם נעלה נעלה ונראה venishtachaveh l'fanecha

ובנה ובנה ובנה ביתך ובנה ביתך ובנה ובנה כבתחילה כבתחילה והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ושם נעלה נעלה ונראה

venishtachaveh l'fanecha ושם נעלה נעלה ונראה venishtachaveh l'fanecha ve'hareinu ve'hareinu b'vinyano v'samcheinu v'samcheinu b'tikuno והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ve'hareinu ve'hareinu b'vinyano v'samcheinu v'samcheinu b'tikuno

והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ושם נעלה נעלה ונראה

venishtachaveh l'fanecha ושם נעלה נעלה ונראה venishtachaveh l'fanecha

ובנה ובנה ובנה ביתך ובנה ביתך ובנה ובנה כבתחילה כבתחילה והשיב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם והשיב ישראל לנויהם ושם נעלה נעלה ונראה

venishtachaveh l'fanecha ושם נעלה נעלה ונראה venishtachaveh l'fanecha. The second and the third dinim and dargos of simcha are both associated. The simchas yom tov of the yamim tovim in general and then the heightened simcha of chag hasukkos in mikdash. There's a contrast between how the Rambam presents these two types of simcha. When it comes to the heightened simcha in mikdash on sukkos, so the Rambam describes the intensity of the nihugei simcha:

רוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע.

And then he tells us again from the sugyas in sukkah:

ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגדים ושמחים במקדש בימי חג הסוכות.

Then the way the correct girsa is from the kisvei yad, the Rambam explains why the simcha was restricted to the gedolei chakhmei yisrael:

שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן עבודה גדולה היא.

To be able to express such intense unbridled simcha בעשיית המצוות ובאהבת האל is an exalted avoda. It's an exalted avoda so mi-meila it's re'uya for gedolei chakhmei yisrael ve-khulu. So the Rambam here clearly tells us what the content of the simcha is, what the simcha's reacting to, what the simcha's expressing: בעשיית המצוות ובאהבת האל. Very clearly defined. By contrast, in hilkhos yom tov, the Rambam is pretty reticent:

שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג חייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב.

No, he doesn't say בעשיית המצוות באהבת האל or anything analogous. There's no analog to it. Not that he should say the same thing, but there's no analog to it. Okay, maybe because it's obvious? Maybe because it's obvious? But it doesn't seem so because later in halakha chof when the Rambam says:

כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל לא יימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש ויאמר שכל שיוסיף בזה ירבה במצווה שהשיכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטווינו על ההוללות ועל הסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב.

It's a rather low bar. It's simcha she-yeish ba. Not a שמחה שהיא עבודת יוצר הכל but a simcha she-yeish ba. A simcha that contains an element, a core of avodas yotzer ha-kol, not a simcha which is inherently and intrinsically and purely. The pshat seems to be as follows. The Rambam writes in the Ta'amei HaMitzvah of the Yomim Tovim. Yomim Tovim (in parentheses in the translation noted close parentheses) כולם לשמחות ולהתכנסויות מענגות ההכרחיות לאדם לרוב. The Yomim Tovim are designed to provide an occasion for simcha, for gathering, which is something which is a basic human need. There's a need part of the human psyche, one of our basic needs is to be sameach. The Torah wants that instead of our manufacturing occasions of reshus or even worse, as the focus and occasion for simcha, that the simcha should be elevated to mitzvah and therefore the Torah focuses the simcha on Yetzias Mitzrayim, on lema'an yeidu doroseichem, on Mattan Torah. When the Rambam quotes the pasuk of

תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב,

so here, not everywhere, but here, the Rambam is lonein pshat in the pasuk differently than we generally learn pshat. We learn pshat

תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב,

when you oved Hashem you felt that it was a tremendous burden and you felt that it was very onerous and you weren't עובד את ה' בשמחה. Here the Rambam is lonein pshat תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה, when you were being mesameach you didn't infuse that simcha with avodas Hashem. When you were being mesameach you didn't elevate that simcha. And that's what he says that נצטוינו על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל. It's a basic human need to have times of simcha, to have gatherings of simcha. And the Torah instructs us how to elevate it and how to infuse it with an element of avodas Hashem. The Rambam has the same pshat in the pasuk תחת אשר לא עבדת earlier in Hilchos Teshuva as well. In Perek Tes of Hilchos Teshuva the Rambam writes וכן הודיענו בתורה שנעזוב התורה מדעתנו ונעסוק בהבלי הזמן. If we'll forsake Torah Rachmana litzlan and preoccupy ourselves with narishkeit, with nonsense,

כעניין שנאמר וישמן ישרון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חיזקו ידיהם לבעוט ומביא. ומביא עליהן כל הרעות המונים אותם מלקנות עולם הבא.

So everything that Hakadosh Baruch Hu gave us to function as a support system that we should be able to engage in Avodas Hashem, if we're not using it for Avodas Hashem, so then he takes it away.

כדי שיעבדו ברעבון הוא שכתוב בתורה ועבדת את אויביך אשר ישלחנו השם בך תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל.

So the context here is not that we were Oved Hashem but begrudgingly, experiencing it as something onerous. No, it's talking about that we weren't being Oved Hashem. So how is this the proof text? Look, because that's the same havana in the posuk that the Rambam has in Hilchos Yom Tov, that

תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב

in your zemanei simcha, in your need to be sameach, you didn't infuse that with Avodas Hashem. And that's lichora why the Rambam is reticent in terms of telling us what the defining the simchas yom tov. Again, avada of course it's שמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, but on its most basic level, the Torah's providing us with an outlet for that basic need that we have, but sanctifying it, elevating it. You know, sometimes a person will appropriately ask himself, and say, gois deveis, to a, I'll give it as a mashal, the Rambam's talking about dinim de'oraisa, but just as a mashal. A person goes to a Purim chagiga. Okay, so he's dancing and then at some point, before, during or after, so a person asks himself, you know, what were my kavanos, you know, where was I really holding, and does that sort of honesty and self-introspection, so does that sort of invalidate? So the answer according to the Rambam is a resounding no. The fact that the person chooses Purim, which celebrates the nes and the hatzala as the time to be sameach, that itself is on the most basic level is what the Torah wanted. And it certainly doesn't on the most basic level invalidate our simcha, our experience of simcha. Halevai that everything we do at every moment should be even higher and higher, le'eila le'eila. But unquestionably on its most basic level, that's gufeh what the, again now the nimshal, that's the most basic level of simchas yom tov according to the Rambam. And hence it's not a simcha which is purely Avodas Yotzeir Hakol. It's שמחה שיש בה עבודת יוצר הכל. But I'm also enjoying, I'm enjoying the meat and I'm enjoying the camaraderie and ein hachi nami. But that is what the Torah had in mind on its most basic level in terms of simchas yom tov, which is why simchas yom tov is accessible to everyone.

חייב אדם להיות בהן שמח הוא ובנו ואשתו ובני ביתו.

It's not restricted to an elite group. We're all capable, we all have the capacity for שמחה שיש בה עבודת יוצר הכל. The simcha, again, we refer to it as Simchas Beis Hashoeiva; for the Rambam, it's simchas yom tov of Sukkos in Mikdash is entirely different. That's not providing us and sanctifying us, providing us with an outlet and sanctifying it. It's not a שמחה שיש בה עבודת יום טוב הכל, no, but it's a simcha where the, it's not being infused with avoda, the entire simcha is generated by עשיית מצוות ובאהבת הקל. One wonders whether our minhag to have Simchas Beis Hashoeiva gatherings, if the pshat in the minhag is not aspirational. It's not aspirational. Ein nami, if the Mikdash were standing so we would I guess be in the back row of the bleachers, but ein nami. But there's something aspirational about participating in a Simchas Beis Hashoeiva that maybe it's not yet a reality, but if we don't aspire it certainly won't become a reality either. That's for sure. And our gathering is hopefully both aspirational as well as inspirational. Okay, maybe we'll continue a little bit more later, but we'll stop there for now.

ושמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך ושמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך ושמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך ושמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך

Simcha simcha l'artzecha ay vesason l'irecha simcha simcha l'artzecha ay vesason l'irecha

וצמיחת קרן לדוד עבדך איי ועריכת נר לבן ישי משיחך וצמיחת קרן לדוד עבדך איי ועריכת נר לבן ישי משיחך

Simcha simcha l'artzecha ay vesason l'irecha simcha simcha l'artzecha ay vesason l'irecha

וצמיחת קרן לדוד עבדך איי ועריכת נר לבן ישי משיחך וצמיחת קרן לדוד עבדך איי ועריכת נר לבן ישי משיחך.

utzmichas keren, Oved Dovid avdecha, Oved Dovid avdecha, ובעריכת נר לבן ישי משיחך, simcha l'artzecha, v'sason l'irecha, simcha l'artzecha, v'sason l'irecha, utzmichas keren, utzmichas keren, Oved Dovid avdecha, Oved Dovid avdecha, ובעריכת נר לבן ישי משיחך, utzmichas keren, utzmichas keren, Oved Dovid avdecha, Oved Dovid avdecha,

ובעריכת נר לבן ישי משיחך, ובעריכת נר לבן ישי משיחך. ובכן צדיקים יראו וישמחו, ובכן צדיקים יראו וישמחו,

v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu. ובכן צדיקים יראו וישמחו, ובכן צדיקים יראו וישמחו, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu. ובכן צדיקים יראו וישמחו, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina, berina yagilu, v'chasidim berina, berina yagilu, ובכן צדיקים יראו וישמחו, ובכן צדיקים יראו וישמחו, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu. ובכן צדיקים יראו וישמחו, ובכן צדיקים יראו וישמחו, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu, v'yesharim ya'alozu, v'chasidim berina yagilu. v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, asiraseinu, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, asiraseinu, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, asiraseinu, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, v'se'arev l'fanecha, asiraseinu, ha-na racho, ha-na racho, racho rachamecha rabbi, ha-na racho, ha-na racho, racho rachamecha rabbi. hasheiv shechinasecha, hasheiv shechinasecha, l'tziyon irecha, וסדר העבודה לירושלים, hasheiv shechinasecha, hasheiv shechinasecha, l'tziyon irecha, וסדר העבודה לירושלים. ha-na racho, ha-na racho, racho rachamecha rabbi, ha-na racho, ha-na racho, racho rachamecha rabbi. Seder ha-avodah bi-Yerushalayim, Seder ha-avodah bi-Yerushalayim,

אנא רחם אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחמיך הרבים, אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחם רחם, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים, אנא רחם אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחמיך הרבים, אנא רחם אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחמיך הרבים, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים, אנא רחם אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחמיך הרבים, אנא רחם אנא רחם אנא רחם רחם רחם רחמיך הרבים, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים, השב השב שכינתך השב לציון עירך השב בסדר העבודה בירושלים,

Rambam concludes Hilchos Lulav,

וכל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה.

Person who lowers himself with what maybe in a different context would seem to be an inappropriate disregard for one's dignity,

הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אומר, ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'.

True gedulah, true kavod, is lismoach lifnei Hashem, שנאמר המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'. What's the proof?

אין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'.

Who says David HaMelech was interested in this stuff? So David HaMelech, he was tagge dancing with tremendous hislahavus. Who says he was interested in this stuff? Maybe he wasn't interested. So this isn't the only time the Rambam cites the paradigm of David HaMelech. For instance in Hilchos Teshuva talking about Olam Haba,

וכמה המה דוד וכמה כמה דוד והתאוה לחיי עולם הבא.

How much did David HaMelech pine, how much did David HaMelech yearn for Olam Haba, shenemar לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים. But here the Rambam just says Kama homa David, doesn't identify him as David HaMelech. Here the Rambam identifies David as David HaMelech. Lachore the pshat is very simple, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. So avada David HaMelech had to be concerned with kavod. David HaMelech, we're not talking about David. In terms of yearning for Olam Haba it's not relevant that he was Melech Yisrael, but over here מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. So of course David HaMelech, at least in terms of the kavod part, was had to be concerned with kavod. If David HaMelech was being מפזז ומכרכר לפני ה', he was dancing with such frenzy, so it's clear that that constitutes what the genuine kavod because it was very much in keeping with his position as David Melech Yisrael. The previous line in the Rambam,

וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה וכן דוד מלך ישראל אומר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני.

The two leshonos, a person is mashpil atzmo and he's mekel gufo. So lachore it's as follows. Earlier in Hilchos Deios in talking about Ahavas Yisrael, the Rambam writes

מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו

shenemar veahavta lere'acha kamocha.

לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.

So lefum rihata the Rambam is disagreeing with a famous Ramban. Ramban says either it's al derech haflagah when the Torah says veahavta lere'acha kamocha or it's meduyak that it's not ואהבת את רעך כמוך but lere'acha kamocha. You should love for your friend what you want for yourself, but everyone's self-love exceeds their love for other people. So lefum rihata the Rambam disagrees, לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו. But ela mai it's clear that the Rambam is giving a different answer to the Ramban's question. Ein hachinami it's kamocha but kamocha kegufo. Kegufo as opposed to ke'atzmo. No one, no maamin who believes that we have a neshama defines himself as his gufo. It's mamash kamocha but it's not mamash kamocha in terms of the actual self-love for oneself because gufo lachud. גופו לחוד עצמו לחוד, and it's clear that that's the pshat, and that's why it's so limited to the two things mentioned in the Mishnayos in Avos of ויהי כבוד חברך חביב עליך כשלך and ויהי ממון חברך חביב עליך כשלך, both devarim chitzoniyim, externals. That same understanding is reflected here also: וכל המשפיל עצמו ומקל גופו. A person is mashpil himself and additionally is also mekal gufo in these occasions, in these situations, to be sameach lifnei Hashem. Atzmo and gufo. Rashi in Sanhedrin has the same thing. Rashi in Sanhedrin when the Gemara says that there are two mekoros for מניין לרואה חברו טובע בנהר. So how do you know that a person is not allowed to stand apathetically by, but he's chayav hatzalah? So one is לא תעמוד על דם רעך and the other is vehashevoso lo, the posuk of hashavas aveidah. So Rashi says hashavas gufo lo. You have to return the person's body to him. Hashavas aveidah, you're restoring the person's body to him. That same chelek. Both in terms of symptomatically and substantively, avodah me'ahavah involves shiflus. So maybe on a very superficial level, very superficial, the understanding is as follows. The Rambam gives us two definitions of avodah me'ahavah. The initial one is

עוסק בתורה ומצוות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם לא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה אמת מפני שהוא אמת.

That's definition number one of avodah me'ahavah. Definition number two:

וכל העוסק בה לא לירא ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציווה בה הרי זה עוסק בה לשמה,

which is avodah me'ahavah. The common denominator between the two is that avodah me'ahavah is selfless. There's a selflessness, entirely selfless. Whatever ga'avah we have erects a barrier between ourselves and avodah me'ahavah. The degree of the ga'avah determines the height and thickness of that barrier. To the degree that a person is successful in ridding himself of that, that he's mashpil atzmo, it helps to facilitate and to make possible the avodah me'ahavah.

כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך

pitachta l'moseirai. Pitachta l'moseirai. אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך pitachta l'moseirai. Pitachta l'moseirai.

לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא. לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו. בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים. בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים. בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים. בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים.

B'socheichi Yerushalayim, b'socheichi Yerushalayim, b'socheichi Yerushalayim, b'socheichi Yerushalayim Halleluyah. I didn't have one of those. Sorry, I didn't have one of those. I had one of those. I had one of those. We were good. Yeah. Absolutely. Okay. אתה בחרתנו מכל העמים. אהבת אותנו ורצית בנו v'romamtanu mikol halshonos. אהבת אותנו ורצית בנו v'romamtanu mikol halshonos. אתה בחרתנו מכל העמים. אהבת אותנו ורצית בנו v'romamtanu mikol halshonos. אהבת אותנו ורצית בנו v'romamtanu mikol halshonos. V'kidashtanu b'mitzvosecha, v'kidashtanu b'mitzvosecha, v'keiravtanu malkeinu l'avodasecha,

ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. אתה בחרתנו מכל העמים. אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות. אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות.

V'kidashtanu b'mitzvosecha, v'kidashtanu b'mitzvosecha, v'keiravtanu malkeinu l'avodasecha,

ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

L'shana haba'ah, l'shana haba'ah, l'shana haba'ah b'Yerushalayim. L'shana haba'ah, l'shana haba'ah, l'shana haba'ah b'Yerushalayim.

לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה,

L'shana haba, L'shana haba, L'shana haba bi'rushalayim, L'shana haba, L'shana haba, L'shana haba bi'rushalayim, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, L'shana haba, L'shana haba, L'shana haba bi'rushalayim, L'shana haba, L'shana haba, L'shana haba bi'rushalayim, L'shana haba, L'shana haba, L'shana haba bi'rushalayim.