Rambam Hilchos Teshuva, Perek 8

הטוב והצדיק יחיה לעולם הבא. המה בין שאין להם מות והטוב שאין עמו רע. ומה שכתוב בתורה והיטיב לו והארכת ימים, והיטיב לו והארכת ימים, וייטב לך והארכת ימים, וזהו

Olam Haba. חיים שאין עמהם מות. We think that the difference between Olam Hazeh and Olam Haba is that Olam Hazeh, a person's lifespan is finite, whatever it is, and Olam Haba, so then the lifespan is infinite. חיים שאין עמהם מות means that the difference is not that the difference between Olam Haba and Olam Hazeh is not that l'achar me'ah v'esrim, so in Olam Hazeh so the life ends and in Olam Haba it continues lanetzach netzachim, but every moment of the life is a different quality of life. But Olam Haba, חיים שאין עמהם מות means that it's not only the nafkamina is when the normal lifetime of Olam Hazeh will have elapsed, so then at that point, okay then it's nika that this is chayei Olam Haba opposed to chayei Olam Hazeh because it continues. No, חיים שאין עמהם מות means that even במשך מאה ועשרים שנה, the life that a person lives in Olam Haba is a חיים שאין עמהם מות. And the difference is it's a different quality of life even in those years of Olam Hazeh if you match them up in theory with Olam Haba, it's a different cheftza of life, whether it's חיים שיש עמהם מות or

חיים שאין עמהם מות. והצדיקים שיזכו לנועם זה ויהיו בטוב זה. והצדיקים שיזכו לנועם זה ויהיו בטוב זה.

And the Rambam says that one of the phrases used to describe Olam Haba is noam Hashem, lachazos b'noam Hashem, noam Hashem, so that's what he's borrowing that phrase here,

והצדיקים שיזכו לנועם זה ויהיו בטוב זה. ופירשו שם שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו. וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם אלא נכרת ברשעו ואובד הוא כבהמה. וזהו הכרת הכתוב בתורה שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. ופירשו חכמים זכרונם לברכה הכרת בעולם הזה תכרת בעולם הבא, וכל הנפש שפירשה מן הגוף בעולם הזה, אינו זוכה לחיי העולם הבא אלא גם מן העולם הבא נכרת.

But the Ramban at the end of Parshat Acharei Mos says that you find three different leshonot or types of leshonot when the Torah speaks about karet.

והנה בכריתות שבתורה שלשה עניינים, האחד שנאמר בו ונכרתה האיש ההוא, והשני שנאמר בהם ונכרתו הנפשות העושות, או ונכרתה הנפש ההיא מלפני. והשלישי שנאמר בהם הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.

U'viur ha'inyan. and he is a tzaddik and rubo zechuyot, but also he has taavat olam and he has an aveira, and he didn't do teshuva. Yiktzru yamav and he dies bekitzur yamim before he reaches the age of 60 years. And ein nafsho b'hikaret, but he'll have a portion in olam haneshamot according to his rov ma'asim hatovim or tzidkato. He'll have another portion in olam haba, which is the world after techiyat hametim, and in this it's said venichreta ha'ish hahu. Ramban says sometimes the Torah speaks of venichreta ha'ish hahu that the object of the onesh of karet is the ish. Ish connotes the physical person. So that indicates a karet which affects the person in olam hazeh, that Rachmana litzlan the person dies prematurely. Then Ramban says such a person when will that be the karet? That'll be the karet if it's any of the chayavei keritot of the Torah, and we'll see the exception soon, be'ezrat Hashem, but the context, the overall context of the person's life is that he's a tzaddik, is that he's rubo zechuyot, and he had a nefilla, he was nichshal with chayavei keritot, didn't do teshuva. So then the karet targets ha'ish hahu, it targets the person in his physical form, in his physical existence. Continues Ramban: ואשר החטא הפגם ההוא v'avonotav merubim mizchuyotav. If however, Rachmana litzlan, not only does he have, was he over one of the chayavei keritot, but the overall account is that avonotav merubim mizchuyotav, so then onesh hakaret for the aveira hachamura reaches hanefesh hachoteit. Then the object of the karet is not ha'ish hahu, not the physical person, but rather the nefesh. The karet affects the person not in this world, but he's nichrat from chayei olam haneshamot. ובפי חייבי הכרת הזה אמרה התורה ונכרתה הנפש החוטאת, it says ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה. And this second group of Ramban they don't have karet b'gufa, the karet doesn't affect the physical life,

אבל פעמים שיחיו ויגיעו לימים מרובים וגם עד זקנה ושיבה,

they reach maybe the age of 80 even quite old, כמו שכתבו היוצר שמאריך ברשע אפו. And there is karet hamur. There's yet a third class of karet, shenichrat gufo venafsho. That the karet affects the person both in olam hazeh, gufo, that he dies prematurely Rachmana litzlan before age 60, as well as nafsho, as well as the nefesh. V'hu hane'emar bo

כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. ודרשו הכרת בעולם הזה תכרת בעולם הבא.

Lomar: a) sheyomut b'noar, b)

שלא תהיה הנפש בתחיית המתים ואין לו חלק בעולם הבא.

And this double karet, this karet is only mentioned in the Torah, and the Ramban specifies this onesh hachamur mikol is בענייני עבודה זרה ומגדף. That's where the pasuk of hikaret tikaret is written in Parshat Shlach.

ורבותינו דרשו עוד באותו הפרק במסכת שבועות, כי דבר ה' בזה

in that same parsha,

הפורק עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר, אבל אינו בכל הכריתות.

That's the Ramban. At first glance when you read our Rambam, the Rambam very frequently seems to say

וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חיה לעולם אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה וזהו הכרת הכתוב בתורה.

The Rambam doesn't seem to discriminate between different meanings of karet in the Torah. The only thing is that's certainly an untenable way of. וכאשר יאמין האדם באלו היסודות the Yud Gimmel Ikkarim u've'emunato nekhona bahem

הרי הוא נכנס בכלל ישראל וחייב לאהבה ולחוס עליו וכל מה שציוונו השם על האהבה והאחוה זה עם זה.

And then come the crucial lines:

ואפילו עשה כל מה שיכול מן העבירות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע.

And he doesn't do it lehakh'is, he does it, he's a mumar l'te'avon, not a mumar lehakh'is. הרי הוא נענש כפי גודל חטאו ויש לו חלק. As long as the person believes in the Yud Gimmel Ikkarim, rachmana litzlan, no matter how many aveiros he was over l'te'avon, not lehakh'is, that he was over l'te'avon, so he will rachmana litzlan be נענש כפי גודל חטאו, but יש לו חלק לעולם הבא. And the Rambam doesn't exclude the cheilev and dam and arayos and Yom Kippur, he doesn't exclude any of them. So it's quite clear that the Rambam doesn't think that the stam lashon kares in the Torah means yichat l'olam haba. He says only if

שיפיר לאדם יסוד מאלו היסודות הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר הרי יצא מן הכלל וכל שהוא יש לו חלק לעולם הבא.

And in the end, we don't have to go back to Peirush HaMishnayos. We had it just a couple of days ago in Perek Gimmel at the end of the second half of, whatever, the last part of Halacha Hey, so the Rambam said

וכן כל הרשעים שעונותיהם מרובין דנין אותן כפי חטאתיהם ויש להם חלק לעולם הבא שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אף על פי שחטאו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.

And then he says Halacha Vav: ואלו הן שאין להם חלק לעולם הבא. But other than those who are listed here in Halacha Vav, so not only is the Rambam not more machmir than the Ramban, he's even more meikil than the Ramban. In that the Ramban distinguishes, he says if a person is over one of the chayvei krisos, so if it's in the context of gufos u'fgaros, so then it's nikhretah ha'ish ha'hi, it's kares l'olam hazeh. But if, rachmana litzlan, in the context of gufos u'neshamos, so then it's nikhretah hanefesh, והאבדתי את הנפש ההיא. But the Rambam says no, וכן כל הרשעים שעונותיהם מרובין. And even if amongst those avonot are chayvei krisos,

יש להם חלק לעולם הבא, יש להם חלק לעולם הבא.

So what did the Rambam say in our halacha here when he said זהו הכרת הכתוב בתורה? The answer lekhora is as pashut as that, but the answer is very, very simple, it's embarrassingly simple. When the Rambam says זהו הכרת הכתוב בתורה, it means in this posuk. What I'm describing to you are the nikhras, rachmana litzlan, me'olam haba, not זהו הכרת הכתוב בתורה, not that this is what lashon kares means in the Torah. This is what the lashon kares means in the Torah in this single posuk, in this single posuk where you have a double lashon kares. This is the only posuk in all of Chumash. If you check, you look at every place where the Torah talks about kares, the only place you have the double lashon is here. So that's what the Rambam means: זהו הכרת האמור בתורה הכתוב בתורה means זהו הכרת הכתוב בתורה בפסוק זה. Stam lashon kares for the Rambam means only olam hazeh, u'delo k'Ramban. He doesn't have the Ramban's second category, he only has the Ramban's first category. He agrees with the Ramban that this is the drashas Chazal, that that's what kares means in this posuk.

זהו הכרת הכתוב בתורה בפסוק זה ואינו הכרת האמור הכתוב בפסוקים אחרים.

It's clear that that's what the Rambam means. That's the way it should be read. Halacha Beis: Olam haba, says the Rambam, אין בו גוף וגויה. Nafshos hatzaddikim bilvad, u-k'malachei hashareis. In olam ha-ba,

אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא כל דבר שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה, ולא יאירע בו דבר מן הדברים שמאירעים לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן.

So not only is movement and change in posture or position all such things a function of physicality, but any kind of sort of emotional change is also, the Rambam explains back in Perek 1 of Hilchos Yesodei HaTorah, is also a function of physicality. That's why it says that not only are the psukim which talk about Hakadosh Baruch Hu coming and going etc., not only are those דיברה תורה כלשון בני אדם, but the psukim that say that Hakadosh Baruch Hu is happy, Hakadosh Baruch Hu is angry, that kavayachol there's a change and that there's an emotional state, he said all those also are דיברה תורה כלשון בני אדם, also intended derech mashal, because all those things are a function of physicality.

כך אמרו חכמים הראשונים: בעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. הרי נתבאר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתייה.

K'yadua, this conception of the Rambam differs from that of other chachmei hamasora who say that olam ha-ba comes after techiyas hameisim and that olam ha-ba is with guf u-nefesh having been reunited. So the Rambam is arguing that what he's telling us is what Chazal have in mind because Chazal are clearly saying that it's not a physical existence. אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, so it's clearly not a physical existence, and that's what Chazal are communicating, says the Rambam, is what I'm telling you, that olam ha-ba אין בו גוף וגוייה. The Yad Ramah, in the beginning of Perek Cheilek, has a long essay critiquing the Rambam, and he says that this isn't the traditional view, this is not what we received from the Geonim, and he says aderaba, he says that Ma'amar Chazal, the Gemara that the Rambam is quoting contradicts the Rambam, doesn't support him. He says if olam ha-ba is only nafshos hatzaddikim, so just tell me that olam ha-ba is la-nefashos, and then I know that אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, you don't have to catalog all the activities. If you announce there's no school, you don't have to say there's no first period, there's no second period, no third period, no fourth period. It's as if there is school and you're skipping periods and then you have to say there's no first period, there's no second period. Says aderaba, the fact that Chazal have to say אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש is because it is guf u-nefashos. So exactly how different is it heyos that it is body and soul reunited, that's what olam ha-ba is, so how different is that like now? It's still totally, totally, absolutely unique and different, it's אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש etc. That's the Ra'avad's hassaga on the Rambam. So what do you say for the Rambam? The Rambam would have to be modeh b'emess to the Ra'avad's answer and maybe there's a bituy that's better, but the tachlis of the Rambam you have to say as follows. Emess, ein hachi nami, the Ra'avad's certainly right that according to the Rambam's understanding it would have been enough to say that they're only nefashos. But let's say, let's say someone's going out to the Sahara Desert. And, and the Sahara Desert, so the midday sun, so temperatures reach 180 degrees or whatever they reach. I don't know, let's say 180 degrees. Okay. And someone's gonna go traveling in the, in the Sahara Desert. So you could just tell them, you know, you should know that the midday sun is going to be 180 degrees. Or, you can say, it gets so hot in the Sahara Desert that people can get dangerous sunburn in 30 seconds. And if you take a cup, if you take a cup of ice cubes out of the freezer, out of the freezer, so within one minute you'll have boiling hot water vechu' vechu'. Now the truth is, all of that is a function of the 180 degree temperature, but it certainly dramatizes the point, it certainly drives home the point in a much more effective way than just sort of giving a statistic, and just making this dry statement of, of what the temperature is in the Sahara Desert. And so the Rambam would say, ein hachi nami, logically it could have been. Chazal are trying to drive home the point, they're dramatizing the point. And that's why they say

אין בו לא אכילה ולא שתייה. וזהו שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם.

So what does it mean if, if life is is, if existence is not physical, but it's only the nefesh? So what do Chazal mean by the expression Tzaddikim Yoshvim?

וזהו שאמר וזהו שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. כלומר נפשות הצדיקים מצויים שם בלא עמל ובלא יגיעה.

It's an existence without any exertion. And a person who is sitting down for an everyday life, right? Take a load off your feet. The person is not exerting himself. ופירש זה שאמר ועטרותיהם בראשיהם, כלומר, what's the atara, what's the crown?

הוא שהידע שידעו שבגללו זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהם.

That knowledge, again, minimally the knowledge of the yod-gimmel ikkarim. שהידע שבגללו זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהם. vehi haatara shelahem. And that's what's metaphorically described as a crown.

כעניין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם. ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש.

So here too you see that we're obviously not actually, the intent is not physical. כך העטרה שאמרו חכמים כאן היא הדעה. And what's this that they said venehnim miziv hashchina?

שיודעים ומשיגים מאמיתת הקדוש ברוך הוא מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.

This is exactly what we discussed a little bit yesterday. This the fact this constraint that that physicality has on yediah and hasaga, on knowledge and and apprehension of davar ruchni, it is the background or context for the background, one context to the prerequisite of tikkun hamidos in order to approach one's maximal capacity in terms of yedi'as Hashem. There is an element of physicality that even Moshe Rabbeinu doesn't transcend. Rabbi Akiva didn't transcend, and the Rambam didn't transcend. There's an element of physicality even Moshe Rabbeinu cannot enter that level, even Moshe Rabbeinu cannot, does not transcend. But clearly, clearly there's an entire spectrum of how gashmi a person is or how ruchani he is. And at least one very, very significant context and background is that basically all the midos that a person has are rooted in this chomrius. The more a person is mesakein the midos, the more refined the chomrius becomes and the greater the capacity for yediah of of davar ruchni. The Rambam writes in Shemonah Perakim when he explains what the imagery is of Chazal say, that the nevi'im see Hakadosh Baruch Hu be-aspaklaria she'eina me'ira. That they, they see kavyachol Hakadosh Baruch Hu through opaque screens, a masach hamavdil, and not translucent screens, but they're opaque screens. So what do those mesachim, what do those screens, what do they, what do they represent? And the Rambam says that they represent any chisaron that the navi has in his tikkun hamidos. So since even the nevi'im don't have to be a thousand percent perfect in terms of their tikkun hamidos, and then the Rambam takes those pesukim and he goes through what all the nevi'im, what what their chisaron was in terms of their tikkun hamidos, Yishayahu Hanavi, Moshe Rabbeinu, and you know, and the more mesachim the navi has, what that means, the Rambam says, is the more deficiencies in terms of those tikkun hamidos. Why? Because again, because the midos represent physicality. The more deficiency there is in tikkun hamidos, so then that places a cap in terms of the capacity for davar ruchni. So if it's not only true in terms of the nevuah, it's true even in terms of chochmah as well. What is this limud, this inyan that אין הנשמה משתלמת בגוף? This isn't, we discussed a little bit, the Rambam's scheme from Perek daled, Yesodei HaTorah about that animating... it's not the animating force of the body which is actually linked to the body and conjoined with the body but it is the tzurat hanefesh שהיא הדעה שהשיגה הבורא כפי כוחה and this non-physical capacity for purely abstract knowledge

שהיא הדעה שהשיגה הבורא כפי כוחה והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים והיא הצורה

this is the essential defining this capacity is the essential defining quality hence tzura of a person

שבאותו עניין הוא נדמה לבורא כמו ששנינו בפרק ראשון היא הנקראת נפש בעניין זה

understanding what it is of a person which is its bit

קיים אלו כפי שאין עמהם מוות שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף

and again death or mortality is associated with the body

קיים אלו כפי שאין עמהם מוות שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף נקראת היא צרור החיים

bundle of life

והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את השם אלקיך ואת נפש אויביך יקלענה וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה והיא שהתאוו לה כל הנביאים

again as we discussed the ta'avat hanevi'im is not the personal immortality so much but it's the yedias Hashem the connection type of thing

כמה שמות קראו לה דרך משל: הר השם ומקום קודשו דרך הקודש וחצרות השם ונועם השם ודומה לשם

the Rambam and the David's Mizmor מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קודשו so some meforshim say it refers to the Beit Hamikdash הר השם refers to Har Habayit makom kodsho means the Makom Hamikdash who is qualified to come to the Beit Hamikdash the Rambam understands it as talking about Olam Haba

כמה שמות קראו לה דרך משל: הר השם ומקום קודשו ודרך הקודש וחצרות השם ונועם השם ואוהל השם ונועם השם והיכל השם ובית השם ושער השם והחכמים קראו דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראים לה בכל מקום העולם הבא

similarly there are many shemos for the onesh of the nefesh

כמה שמות קראו לה דרך משל גיהנום שהיא כרת אותה החיים שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עליה עוונה

again it's only in that passuk where you have the double loshon of karet that this is what the Torah says is the onesh of a person who is cutting

וזהו האבדון הוא שקוראים לו הנביאים דרך משל באר שחת ואבדון ותופתה ועלוקה וכל לשון כליה והשחתה קוראים לו

according to it it is the kalia the destruction שאין אחריה תקומה לעולם there's no reconstitution

וההפסד שאינו חוזר לעולם שמא תקל בעיניך טובה זו ותדמה שאין שכר המצוות והיות אדם שלם בדרכי האמת אלא להיות אוכל ושותה מאכלות טובות ובועל צורות נאות ולובש בגדי שש ורקמה ושוכנו באוהלי שן ומשתמש בכלי כסף וזהב ודמיון הדברים האלו ודמיון הדברים האלו האבילים הטיפשים האווילים השטופים בזימה

but the chachomim and ba'alei de'ah know שכל הדברים האלו דברי הבל והבלים ואין בהם תועלת they don't yield anything.

ואין הטובה הגדולה הזאת נמצאת בעולם הזה אלא מחמת שטובות העולם הזה הן לצורך הגוף והטובות ההם לצורך הנפש.

And all these things, this physical world, and this body.

ואין הנפש מתאוה להם מחמדתן אלא מפני צורך הגוף כדי שימצא חפצו ויעמוד על בוריו. בזמן שאין שם גוף נמצאו כל הדברים האלו בטלים. הטובה הגדולה הזאת שתהיה בה הנפש בעולם הבא.

This state of bliss that the nefesh enjoys in olam haba, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולדעה. A person can't understand it. A person can't know it because it's a different type of existence.

שאיננו יודעים בעולם הזה אלא טובת הגוף ולו אנו נכספים. אבל אותה הטובה היא גדולה עד מאד ואין לה ערך.

But that great good is so immense and has no comparison. בטובה של עולם הזה אלא דרך משל. You can't even compare it, you can't rank it.

אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כטובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה אינו כן.

Same way you can't rank or compare colors and numbers. They're just so totally different. They're just different dimensions. So too chayei olam haba is ingantzen a different dimension, a different existence.

אלא אותה הטובה היא גדולה עד אין חקר ואין לה ערך ודמיון. הוא שאמר דוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך.

So how does that posuk prove what the Rambam just said? Mah rav tuvcha, how great it is. But the reaya is from the fact that Dovid HaMelech says olam haba is tzofanta. So the omek peshat the Rambam is saying tzofanta is, not just tzafun, of course at the Seder we have tzafun. It's hidden. I don't know exactly where it is, but lema'aseh I have a hassaga of what Afikoman is. I know what a piece of matzah is. So it's not really totally hidden in terms of my understanding. It's hidden physically, but it's not hidden from me in terms of my understanding. The Rambam is saying that tzofanta means that even intellectually it's hidden from us. Not just hidden away in the sense that it's not being given to us yet. It's the birthday present. Your birthday's not for a month yet, so the present, but okay, but you know what a bicycle is. So even if the present is hidden, it's not hidden from you intellectually. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך means that even in terms of our comprehension olam haba is hidden away.

וכמה חמד דוד והתאוה לחיי העולם הבא שנאמר לולא האמנתי לראות בטוב השם בארץ החיים. כבר הודיעוך חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כח באדם להשיגה על בוריה ואין יודע גודלה ויופיה ועצמתה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו. ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל אינן אלא לדברים של גוף שנהנין בהן ישראל לימות המלך המשיח בזמן שתחזור הממשלה לישראל. אבל טובת חיי העולם הבא אין לה ערך ודמיון ולא דימוה הנביאים כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אומר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא וכל אדם אלא אלקים עשה אותה לאדם שמחכה לו.

Amru chachamim. And then the repetition here from what the Rambam says. And this is what was said by the Chachamim, Olam Haba,

מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם עובר ואחר כך יבוא אותו העולם

ein hadavar ken, which is part of the ultimate scheme for the Rambam, that no, Olam Haba is something which does not yet exist. It's something which after Olam Hazeh ceases to exist then Olam Haba comes. So the Rambam in his scheme says no, ha'aretz le'olam omedet, that Olam Hazeh exists forever. It's the nefashos, as it were, that migrate from Olam Hazeh to Olam Haba. But the Olam Haba is there. So the Rambam was asked, but don't Chazal explicitly say it? Don't Chazal talk explicitly, refer somewhere in Rosh Hashanah about Olam Hazeh being destroyed and the nefashos are stored for a thousand, for two thousand years or whatever and then Olam Haba? The Rambam doesn't tell us what that Gemara means, but he does tell us, he says but you see mibei ubei, the Rambam says that the Gemara doesn't mean that Olam Hazeh is destroyed because if Olam Hazeh would be destroyed there wouldn't be time. Time is a function of the physical universe. He says if Chazal are measuring a thousand years, two thousand, whatever that means, it obviously can't and doesn't mean that Olam Hazeh really ceases to exist. And the Rambam, the perush again and the perush of the omer and every and every rishon defends his different אלא הרי הוא מצוי בעולמו שנאמר אשר צפנת פעלת. He's already created it. ולא קראו עולם הבא from our vantage point מפני שעושה נפשם בו לאדם אחר חיי עולם הזה. It exists in guf and nefesh. וזה לא נמצא בכל אדם בראשונה. Every person first passes through this stage of existence, this type of existence, and from our vantage point it's Olam Haba. Good job, exactly.