Simchas Beis Hashoeiva 5779

Even with the hakaras hatov to our hosts, Sukkos is yom tov. Sukkos is always a busy time. Baruch Hashem, hakaras hatov is compounded, Baruch Hashem blessedly busy circumstances, and אף על פי כן our hosts would not be deterred in extending their hospitality. Thank you very, very much. I'm not sure meteorologically how much time we have, so we'll maybe begin with one idea and hopefully b'ezras Hashem if there's time we'll come to the Rambam at the end of Hilchos Lulav. The Rambam in discussing the ta'amei mitzvos of the yamim tovim writes:

שני חגים אלו גם יחד כלומר סוכות ופסח נותנים דעה ומידה.

So the yamim tovim of Sukkos and Pesach HaKadosh Baruch Hu intended that they should impart proper belief as well as proper midos. The de'ah be'Pesach, the proper belief in Pesach emerges from זכר אותות מצרים והנצחתם לדורות from eternalizing the memory of the miracles of Mitzrayim. Vehade'ah be'Sukkos היא הנצחת אותות המדבר לדורות to remember the miracles of hamidbar ledoros. Hamiddah, what's the middah that the yamim tovim impart? שיזכור האדם תמיד את ימי המצוקה בימי הרווחה. So this is a very big yesod by the Rambam, that both individually as well as collectively, nationally, a person is not supposed to forget difficult times. When a person finds himself in good, in better circumstances and situation, so he bedavka should remember the times, the days of difficulty and distress. שיזכור האדם תמיד את ימי המצוקה בימי הרווחה. And why is that? So says the Rambam for two reasons: Aleph, כדי שתגדל תודתו לקל. Number one, a person shouldn't take for granted the blessings that he has. So by remembering a time when things were when a person rachmana litzlan was in dire straits, when there were difficulty, when there was adversity, so then tigdal todoso. So then a person's thankfulness to HaKadosh Baruch Hu will be appropriately increased and magnified. And second of all, ותסגל לו ענווה והכנעה. And what's more, since success can corrupt a person, it can go to his head rachmana litzlan, so remembering the yemei hametzuka helps instill within us anava vehachna'ah. So how do each of the yamim tovim do that? So on Pesach, ויאכל מצה ומרור בפסח כדי שיזכור מה עבר עלינו. Now here listen to this remarkable perspective on Sukkos. The Rambam says:

כן יצא מהבית וישב בסוכה כמו שעושים האומללים יושבי המדברות והשממות כדי שיזכור שכך היה מצבנו לפנים כי בסוכות הושבתי את בני ישראל.

So the Rambam follows clearly Rabbi Akiva, right? That the Sukkos means sukkos mamash, not ananei kavod. But then he says something extraordinary. He says... The Dogesh Chazak is not that it means Sukkos Mamash and we were in a five-star hotel. We were in the Sinai Hilton. Oh, Ki Basukkos Hoshavti. The Rambam says Ki Basukkos Hoshavti means, no, you were making do with these tiny little huts. You were enduring difficulty. That's what a person's supposed to remember. כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. The bare-bone existence of כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. But then the Rambam continues and says what, and what's the counterpoint?

ואברנו מזאת לשכון בבתים מקושטים ובמקום הטוב והמפואר ביותר בארץ בחסדי הקל.

So the hoda'ah is that Ha-Kadosh Baruch Hu took us again from initially even once we had left Mitzrayim, we had to make do with flimsy sukkos, and ואברנו מזאת לשכון בבתים מקושטים. Ornate homes in the best place in the earth, in Eretz Yisrael. במקום הטוב והמפואר ביותר בארץ בחסדי הקל. Let's, before we just try to comment on this, let's read a little bit more. The Rambam's Ta'amei Mitzvos for Lulav:

ומה שנראה לי בארבעת מינים שבלולב הוא שהם הבאה של שמחה וחדווה ביציאתם מן המדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות אל מקומות עצי פרי ונהרות.

The mitzvah of Arba Minim expresses simcha that we left from the barrenness of the desert to such a fertile place such as Eretz Yisrael. And the Rambam adds that one of the considerations as it were that Ha-Kadosh Baruch Hu had in selecting the Arba Minim:

שהם מצויים הרבה בארץ ישראל באותה עונה והם בהישג ידו של כל אחד.

That they're easily available in Eretz Yisrael. So both the Ta'amei Mitzvah of Mitzvas Sukkah as well as Arba Minim, they converge in that Sukkos is very much a Yom Tov which is centered around Eretz Yisrael. The middah which the mitzvah of Yeshivas Sukkah imparts is that the middah and the hoda'ah is that b'yemei harvacha in Eretz Yisrael we remember the yemei hametzuka in the midbar, and we have, we have a hoda'ah for the fact that now we're in Eretz Yisrael. And the mitzvah of Arba Minim also celebrates, we rejoice at having left the barrenness of the midbar and arrived in the fertile land of Eretz Yisrael. So what emerges according to the Rambam, yitachen then is as follows rabosai. The Gemara in Rosh Hashanah tells us in the beginning in talking about the issur of bal teachar. So the Gemara says that in terms of the assey, if a person says he's going to bring an olah. So what's the timetable? So in terms of the assey of מוצא שפתיך תשמור ועשית, so it has to be by... And Rabbi Shimon says it has to be gimel regalim kesidran. So he has to, he won't be over the lav until Pesach, Shavuot, and Sukkot pass after he took the neder in that sequence, sequentially. So there is a notion of kesidran by the shalosh regalim. The peshat is that the kesidran of the shalosh regalim is not just on the calendar that Chodesh Nissan is hachodesh harishon, but that there's a progression within the shalosh regalim. That the shalosh regalim together form a unit and that there's a progression within the shalosh regalim and that's what's reflected in the kesidran of the calendar as well. So according to the Rambam, the kesidran is beautiful. Pesach commemorates, celebrates the attainments political and spiritual of Yetzias Mitzrayim. Shavuot Matan Torah and Sukkot Eretz Yisrael. And that's the kesidran of the shalosh regalim. And yitachen that al derech aggadah, when the Rambam writes אף על פי שכל המועדות at the end of Hilchos Lulav, ואף על פי שכל המועדות, mitzvah lismoach bahen,

בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים.

Each of the shalosh regalim is obviously bound up, simchas haregel of each of the shalosh regalim is bound up with Mikdash, shalmei simcha. But clearly that connection runs much deeper between the simchas Yom Tov of Chag HaSukkot as opposed to Pesach and Shavuot. So יתכן על דרך הגדה that the peshat is as follows. The Rav used to explain prompted by the Mishna in Keilim of eser kedushos hein. So the first of the ten levels of kedusha is ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות sheken mevi'in mimena the Omer, shtei halechem and maybe the Mishna mentions Bikkurim as well. So the obvious question is what about all the other mitzvot hateluyos ba'aretz? What about terumot and ma'asrot and challah? Why is the Mishna saying that you see that ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות only with respect to the ketzira for the minchas ha'omer was from the se'orim that grew in Eretz Yisrael? What about all the mitzvot hateluyos ba'aretz? So the Rav used to explain that Eretz Yisrael really has two kedushos. It has a kedushas Eretz Yisrael, but Eretz Yisrael also has a kedushas Mikdash. The same way we recognize that there's machaneh Shechina and there's machaneh Leviyah and there's machaneh Yisrael, there are different levels and degrees of kedushas ha'aretz. So what the Mishna in Keilim is listing are eser kedushos of kedushas Mikdash. It's not listing other kedushos. Davka kedushas Mikdash. And the chiddush of the Mishna in Keilim is ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות even in terms of kedushas Mikdash. Not just that Eretz Yisrael has kedushas ha'aretz, but Eretz Yisrael even has a degree and a dimension of kedushas Mikdash. I think my son suggested once I'm not sure if I'm doing it justice now, but the pasuk, the end of Mikra Bikkurim,

ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.

So Rashi says, ויביאנו אל המקום הזה is the Beis Hamikdash. So it's out of order. No? It should be ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש and then Vayevienu and then within it, even the Mikdash. Go the crescendo should be the Mikdash. So yitachen the pshat is ויביאנו אל המקום הזה, Hakadosh Baruch Hu brought us to the Beis Hamikdash and again he gave us a Beis Hamikdash which obviously most intensely and most intensively is concentrated on Har Habayis. But a Beis Hamikdash that radiates throughout ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש, that kedushas hamikdash radiates throughout Eretz Yisrael. So yitachen that special connection between simchas chag hasukkos and Mikdash. The context of that is that the whole yomtov of Sukkos is a yomtov with the simcha celebrates the shleimus of closing that cycle, the shleimus of Yetzias Mitzrayim, Matan Torah until Eretz Yisrael and again Eretz Yisrael as Eretz Yisrael but Eretz Yisrael also as the makom hamikdash. That's what the whole yomtov of Sukkos what we rejoice in. And mimeila the simchas yomtov therefore is more bound up with the Mikdash than is true for Pesach and Shavuos. So maybe we'll stop for a niggun and then try to continue a little bit more bli neder. שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי. Shimcha. hayah ozer li. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni, השם היה עזר לי. Shema Hashem chaneni,

השם היה עזר לי. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם. שפכי כמים כמים לבך נכח פני השם.

The last halacha in Hilchos Lulav, as we have it in the standard dfusim, begins

השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא.

So that's what the Frankel edition prints. Also, on the side there's a note though that in the kisvei yad, which is how this edition prints it, based on Rav Kappach's edition, so the halacha actually what the Rambam apparently actually wrote is שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות. What's in a shin? If the way we ordinarily read and understand and think about the Rambam, השמחה שישמח אדם בעשיית המצוות is a free-standing statement. The Rambam is sort of me'inyan le'inyan within the perek. general topic of simchas so first he was talking about simchas yom tov in particular simchas sukkos and now he's talking about simcha more generally and me'inyan le'inyan. If what the Rambam as the Kisvei Yad suggests actually wrote שהשמחה שישמח אדם so then the sum of what we generally associate with it certainly remains but the immediate thrust of the statement is very different. Then the Rambam is explaining in the previous halacha the Rambam again based of course on the sugya in Sukkah the Rambam when he describes Simchas Beis Hashoeva so the Rambam writes that

לא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ושמחין במקדש בימי חג הסוכות.

Aval kol ha'am everyone else ha'anashim ve'hanashim כולם באים לראות ולשמוע. So if the halacha begins with a shin so then the Rambam's explaining why this is, right? Why is it that it was only the meyuchadim she'bi'meyuchadim? Why is it that it was only the spiritual elite who were being mesameach and everyone else was watching? שהשמחה שישמח אדם עבודה גדולה it represents a tremendous madrega. A madrega that the gedolei chachmei yisrael rashei yeshivos vechulu attained, aval kol ha'am anashim vehanashim hadn't attained enough of it that they should be manifesting that simcha in the Simchas Beis Hashoeva. So it's a very different mashmaos just of the halacha the way with the shin. So why is it such an avoda gedola? Why does it require such gadlus hamochin to really experience simcha on its highest level? And especially again what the Rambam characterizes as the שמחה יתירה של מקדש. So when we experience simcha so l'chora one of two things happens. Whatever occasions the simcha maybe the simcha's what we refer to as a simcha, a person makes a Bar Mitzvah, a birth of a child. Either the simcha isn't really a simcha yeseira. It's mitigated by realities of life. Life has its share of challenges and difficulties and setbacks and even when there's a simcha it's not a simcha yeseira. Or if it is a moment of simcha yeseira it's because we're masiach daas from those circumstances but the moment either on our own or we'll be put in a position where we have to refocus once again on those other circumstances so the simcha takeh recedes a little bit and it's somewhat mitigated, it's not a simcha yeseira. I don't know that we ever experience a simcha yeseira without hesach hadaas. A choson a kallah because they masiach daas on how they're going to pay the bills five years from now. If they know about that they wouldn't be happy. See, either our simcha is a mitigated simcha or it's a simcha le'maise which is partially fueled by hesech hadas. Lachora, the only way a person can experience a simcha yeseira such as גדולי חכמי ישראל וכולו experienced and expressed at Simchas Beis Hashoeva without hesech hadas is if there is nothing else in the world that's relevant. If everything that we are bothered by, encumbered by, distressed by, if ultimately that's a shell, an empty shell, and a person's focus on the Ribono Shel Olam and the reality of ein od milvado is such, so then a person has a simcha yeseira which doesn't, the simcha can be a simcha yeseira and it doesn't require hesech hadas, or at least not the hesech hadas of just short-term momentary distraction. The simcha, the unmitigated, unbridled joy that a person has ba'asiyas hamitzvos requires a gadlus hamochin because there is nothing to stair that simcha. They tell the story that I think it was when, I think they tell about the Haflah and his brother, that when they wanted to investigate the competing approaches of Misnagdim and Chassidim, so they went to the Maggid, they went to the Mezritcher Maggid. At least this is how Chassidim tell the story, I'm sure there should be better times afterward, but the way Chassidim tell the story is they went to the Gaon and the Gaon was learning Chumash. And the Gaon was learning Parshas Bo. I think in the half of this is in the half about the Gaon, at least this pshat from the Gaon is in the classic biography of the Gaon, the rest of the story is not there, is recorded elsewhere. And the Gaon was learning pshat, was learning the posuk in Parshas Bo,

לא תוציא מן הבשר מן הבית חוצה ועצם לא תשברו בה,

something like that the posuk goes. So the Gaon says it's strange, the posuk begins lashon yachid and ends up lashon rabbim: lo totzi ועצם לא תשברו בו. So he said because the Yerushalmi says that once you take it, once you take the basar pesach out, if you take it out a second time there's no issur. But if you break a bone and then you break it a second time, so אין מוציא אחר מוציא but יש שובר אחר שובר. So that's what, that's what they say. Then then they went to the Maggid, and they asked the Maggid, what's pshat in the Mishnah in Berachos of חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה? It's impossible. It's humanly impossible. It can't be a halacha which is humanly impossible. So the Maggid said, I don't know the answer but I have a talmid who I think might know the answer. And he tells them, he sends them to the Rebbe Reb Zusha. The Rebbe Reb Zusha was in oni meduka b'yisurim who had been Rachmana litzlan the worst yisurim possible. So they come to the Rebbe Reb Zusha and they say to him that the Maggid sent us to you to ask the kasha, how is it possible חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה? He says, no, there's a mistake here. He says the Maggid sent you to someone else. And they said, no, the Maggid told us you Reb Zusha, the Maggid told us... He says, no, the Maggid couldn't have sent you to me because nothing bad has ever happened to me in my life.

עבודה גדולה היא השמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ואהבת הא-ל שציווה בהן

avoda gedola hee. It requires a gadlus hamochin of ein od milvado to experience that simcha on the highest level. And that's what the Rambam is saying, shehasimcha, shehasimcha, I don't think the Rambam is totally mevatel us. I don't think the Rambam is telling us that the person can't have that simcha b'zeir anpin with a katnus hamochin as well. Maybe that's wishful thinking on my part, but I don't think the Rambam is totally mevatel us. But the simcha yiseira, a simcha which is unmitigated, which is unbridled, without hesach hadaas is because a person experiences and lives the ein od milvado.

ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו. יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו. וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה. וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה. יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו. וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה.

The Rambam continues

וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב. וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך.

So it's probably compelling even without the shin, but especially with that correct reading. So when the Rambam says וכל המונע עצמו משמחה זו, so he's not just talking in general, but he's clearly referring very pointedly to the gedolei chachmei Yisrael and rashei yeshivos and Sanhedrin and Chassidim. If they'll be המונע עצמו משמחה זו, maybe it's not, I don't know, to. To juggle, to it's not not not not lefi kvodam. So rachmana litzlan boreiach hu heimenu. And that's what the Rambam says וכל המגיס דעתו וכל המכבד עצמו ומתגאה במקומות אלו. So the emes is, it's shifting gears just for a brief moment. It's a pachad p'chadim. The Rambam's addressing the Bnei Aliya who have this gadlus hamochin to experience and express this avoda gedola of simcha v'chanal. And even such individuals are not beyond the susceptibility of rachmana litzlan being מונע עצמו משמחה זו or being מגיס דעתו וכל המכבד עצמו. The Rambam has a similar idea commenting on the p'sukim in Parshas Shoftim and the hakdama to Perek Chelek, Mishnayos, איך נדע את הדבר אשר לא דיבר השם. How do you know that a navi is a navi sheker? So the p'sukim go on to say he makes a prediction, a prediction letova, and it doesn't it doesn't materialize. The Rambam leshitoso that Hakadosh Baruch Hu without exception is never menabei, never grants nevuah to someone who's not worthy of nevuah. And even Ma'amad Har Sinai according to the Rambam was no exception to that. So for a claim to be a navi to need to be falsified by the fact that a prediction doesn't materialize means that the claim was made by a person whom otherwise by virtue of who he is was a credible claim. Because patently, patently, if someone who doesn't have the qualities, the the necessary prerequisites for being a navi claims to be a navi, so you don't have to wait to see whether the prediction materializes. Even if the prediction materializes, he's a navi sheker. So who's ra'uy to be a navi?

חכם גדול בחכמה גיבור במידותיו ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד. הולך ופורש מדרכי כלל העולם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל,

this is the person where where the the jury is out to see whether or not he's telling the truth. And yet that person could be a navi sheker. That's what the Rambam says, that's pshat in the pasuk בזדון דיבר הנביא לא תגור ממנו. Why should we be more afraid of this ba'al aveira than any other ba'al aveira? Says the Rambam כלומר אל יפחידוך וירתיעוך מלהורגו אמונתו ויושרו וחכמתו. He's the Gadol Hador. Aval of course you have a pachad. The navi sheker is the Gadol Hador if he's someone who could have been a navi, he's he's mishichmo v'ma'ala. And yet, and yet, a person is never, never invulnerable to a nefilla. He's never, not never invulnerable. Very, very quickly, the Rambam continues

וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד והעובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני.

So if you ever have a dream like Shlomo Hamelech and you're offered to make one request, you might want to consider asking for a complete unabridged Peirush HaRambam on Tanakh. Something very, very high on the way Rambam learns pshat in psukim. So the Rambam has two phrases, right? וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו. And he says clearly he's telling you that's the pshat in what Dovid Hamelech says. Dovid Hamelech says two things: A, v'nikalosi od mizos. That's u'mekal gufo. v'hayisi shofal b'einai is mashpil atzmo. So maybe we'll leave part of it for another time bli neder, but just to round out, there can't be simcha without shiflus. And there certainly can't be the simcha yeseira, the avoda gedola of simcha without the מאוד מאוד הוי שפל רוח because, as we were talking, the possibility of the simcha, the possibility to so totally fully experience the simcha is based on the ein od milvado. If the ein od milvado, so then who's even Dovid Hamelech? Avada v'hayisi shofal b'einai. You can't... simcha is unimaginable without that shiflus. The more room for improvement there is in that hargasha of shiflus, so the more potential there is in increasing the simcha.

לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה. לשנה הבאה בירושלים, בירושלים הבנויה.

Anyone need to daven? No. No? Okay.