Defining a Chacham

כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהן משאר העם כך צריך שיהיה ניכר במעשיו ובמאכלו ובמשקהו ובבעילתו ובעשיית צרכיו ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכלת דבריו ובמשאו ובמתנו ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר.

The Rambam writes that the צריך שיהיה ניכר במעשיו is presented as something additional, right? In addition to the fact that the chacham is nikar bechochmaso uveda'osav, additionally he has to be nikar bema'asav bema'achalo etc. But is that really something additional? I mean, the way the Rambam has presented it, that the de'os of a person are measured by how they're expressed, right? The de'os of the person throughout Perek Alef, what the Rambam was illustrating is that the de'ah expresses itself in how he eats, how much he eats. It expresses itself in kilkul dvarav. Perek Beis, לעולם ירבה אדם בשתיקה. So how is this something additional? By virtue of the fact that he's nikar bedayosav, so automatically for that to be true, that entails that he's nikar bema'asav etc. The question is sort of sharpened by the initial illustration that the Rambam gives. Keitzad?

תלמיד חכמים לא יהא גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו ולא יאכל ממנו אכילה גסה ולא יהא רודף למלאות בטנו כאלו שממלאין ממאכל ומשקה עד שתפח כריסן ועליהן מפורש בקבלה וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. אמרו חכמים אלו בני אדם שאוכלין ושותין ועושין כל ימיהם כחגים.

So this din that he should only eat מאכל הראוי להברות גופו, so the Rambam already said it, right? We learned that in Perek Gimmel Halachas Beis and Gimmel as part of the וכל מעשיך יהיו לשם שמים, which wasn't addressed to a chacham. It was just an expression of the, again, given the intertwining between mida beinonis and וכל מעשיך יהיו לשם שמים, but it was just an expression of the correct de'ah. Similarly, ולא יאכל ממנו אכילה גסה also, the quantity is also dictated. והם האומרים אכול ושתו כי מחר נמות. Vezehu ma'achal hresha'im.

ושולחנות אלו הן שגינה הכתוב ואמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל החכם אינו אוכל אלא תבשיל אחד או שנים ואוכל ממנו כדי חייו ודיו. הוא שאמר שלמה צדיק אוכל לשובע נפשו,

which is exactly the pasuk the Rambam quoted in Perek Alef to illustrate the mida beinonis. And now let's leave that for the moment, let's look at Halacha Bet.

כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו לא יאכל בחנות ולא בשוק אלא לפי צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריות ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השולחנות המלאים קיא וצואה ולא ירבה סעודתו בכל מקום ואפילו עם החכמים ולא יאכל בסעודה שיש בהם קיבוץ הרבה ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצווה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם והצדיקים החסידים הראשונים לא אכלו מעולם מסעודה שאינה שלהם.

So here already these hanhagos go beyond what we know from the earlier perakim. Whether the person eats the me'at zeh, you know, in private bebeiso al shulchano, or whether he eats the me'at zeh bekibbutz, so that doesn't really seem to be dictated by the midah beinonit. So here we understand how this is an application of what the Rambam says in Halacha Alef. It's something additional to being nikar b'de'osav, that he's also nikar b'ma'asav, b'ma'achalo u'v'mashkehu vekhulu. But again, the Rambam begins with Halacha Alef, so that question remains.

כשהחכם שותה יין אינו שותה אלא כדי לשרות אכילה שבמעיו וכל המשתכר הרי זה חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו ואם נשתכר בפני עמי הארץ הרי זה חילול השם ואסור לשתות בצהריים ואפילו מעט אלא אם היה בכלל האכילה שהשתייה שבכלל האכילה אינה משכרת ואין נזהרין אלא מיין שאחר המזון.

Here too the pashtus is certainly the part about being mishtaker is also shavah l'chol nefesh. Halacha Dalet.

אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד מצד דיני אישות,

meaning whenever she's tehorah she's muteres lo tamid mitzad dinei ishous, ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו. bekedusha

ולא יהיה מצוי אצל אשתו כתרנגול אלא מלילי שבת ללילי שבת אם יש בו כח.

Take a look in the Lechem Mishneh here on halacha daled.

בגמרא אמרינן שלא יהא תלמיד חכם מצוי אצל אשתו כתרנגול.

And

ולאו דוקא תלמיד חכם. ובפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה כתב רבנו אין דעת חכמים נוחה ממי שמרבה בתשמיש.

Chazal don't approve of that.

ולכך יש לסמוך קצת על רבנו בדין זה וקצת דינים אחרים אשר בפרק זה הם נוהגים בכל.

So this is also a very important kasha. It's not the same as the kasha that we asked previously, right? This kasha is that the Rambam introduces Perek Heh as he's going to tell us about the hanhagos of a chacham, of a talmid chacham. And the Lechem Mishneh is asking but when you look through Perek Heh, some of these you find mefurash hanhagos which are expected of all of us. They're not expected just of a chacham. They're expected of all of us. The Lechem Mishneh's kasha—what we asked overlapped with the Lechem Mishneh's kasha, but it's a different kasha, right? The Lechem Mishneh again is asking but some of these hanhagos such as lo yarbeh betashmish is a hanhaga that the Chazal expected of all of us. And we asked why does the Rambam present these hanhagos as being something additional to being nikar bedeosav when they're just expressions of deos. It's a different, as we'll see in a minute, the teretz on the Lechem Mishneh's kasha won't necessarily answer our kasha. So it's important to—the overlap notwithstanding, it's two different important kashas here.

ולכך יש לסמוך קצת על רבנו בדין זה וקצת דינים אחרים אשר בפרק זה הם נוהגים בכל כגון לא יהיו שניהם שיכורים ולא עצלנים.

Again, referring to in the context of marriage.

כל זה כתב גם כן בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה ולא היה ראוי לכתוב כאן אלא הדברים המיוחדים לתלמיד חכם כמו שהתחיל בתחילת הפרק כשם שהחכם וכו' דמשמע דכל אלו הם דברים מיוחדים לתלמיד חכם. ואולי יש לומר דאפילו הדברים הנוהגים בכל שאר העם הנזכרים כאן כתבם גם לגבי תלמיד חכם מפני שהוא צריך להיזהר בהם ביותר.

Exactly what what what is this answer that the Lechem Mishneh is is is putting forward here? I don't exactly what is this answer that the Lechem Mishneh is is is putting forward here? Kemiduma we mentioned already once the teretz on the Lechem Mishneh's kasha suggested by the Rosh Yeshiva of Passaic, Rav Meir Stern. He suggested as follows: that ein hachinami as the Lechem Mishneh highlights, some of the hanhagos here are hanhagos that are expected of all of us. The reason the Rambam mentions them in this perek is that they do have special significance to the chacham in the sense that if an individual, albeit very learned, very erudite, is not nizaher in them, so that's a stirah to the shem chacham. There's no such thing as—I think the welt says in the name of the Chafetz Chaim. I don't know if this is written anywhere in the kisvei Chafetz Chaim, but people say in the name of the Chafetz Chaim that someone once asked him: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. Ay, but there's machlokes between talmidei chachamim? So the Chafetz Chaim answered: no, being marbe shalom baolam is also a criterion for being considered a talmid chacham. Meaning there is no such thing as a talmid chacham who's marbe machlokes baolam. If the individual is marbe machlokes baolam, he's not a talmid chacham. He may be learned, he may be erudite, he may he may ace his bechinas, but a talmid chacham he's not. So ke'ein zeh, that's the pshat here as well. Dehainu, that ein hachi nami, then let's say in the first example we came across about the לא יאכל אכילה גסה, one of the first examples in halacha aleph. So ein hachi nami, there's nothing in terms of the etzem hanhaga, in terms of the etzem expectation, it's not different for the talmid chacham than it is for the rest of us. So why is it here in perek hey? It's here in perek hey to tell us, because a talmid chacham, no one's perfect. No one, you can't say that he only enjoys the status and the designation as a talmid chacham if he's perfect. No, no one's perfect. No one's perfect. So which imperfections, which flaws do you say he's a talmid chacham, but he's a human being, albeit flawed, and which do you say no, such a flaw means he's not a talmid chacham? Maybe erudite, but not talmid chacham. So that's the what the Rambam repeats here even though they're equally applicable halacha lema'aseh to everyone. The Rambam's repeating them here to tell us, no these are me'akev in the name talmid chacham. If he's not nizaher in this, it's a hafka'ah of the shem chacham. Again, that answers the Lechem Mishneh's kashya, which was what it was intended to do, it doesn't answer our kashya. But the Lechem Mishneh's point is again is illustrated once more here in the end of halacha daled: לא יקל ראשו ביותר. When the talmid chacham is with his wife,

לא יקל ראשו ביותר ולא ינבל את פיו בדברי הבאי ואפילו בינו לבינה והרי הוא אומר בקבלה מגיד לאדם מה שיחו אמרו חכמים אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו עתיד ליתן עליה את הדין.

So that amru chachamim is not only about a talmid chacham. It's about everyone. And that din v'cheshbon is on everything we do in all areas of life. Nothing is, you know, in the olam hasheker there are things on the record and things off the record. Everything is, everything's on the record. There's no, there's no off the record when a person comes to olam ha'emes. Okay, we'll stop here for now.