Talmud Torah & Focus on Hashem

So if you see the the line here in the Haqdama תשייחד ואחר כך נעתק מהם אל מצוות האיברים, you see that, Rabosei? Yes.

ואחר כך נעתק מהם אל מצוות האיברים שהן כוללן הידיעה והעשיה, כמו שנאמר ושיננתם לבניך ודיברת בם, שלא יהיה לך בן אל תשימה בין אילת קריאותך בם, ואחר כך אמר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך, שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם חייבים בו, כמו שאפשר להמנע משאר האיברים כאשר הקדמנו בחיוב מצוות הלבבות תמיד בפתיחת הספר הזה.

Okay, so that I think we spoke about a little bit.

וכל זה להזהיר על מה שהקדים במאמרו והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך, שתהיה רגילות לשונך בהם תמיד מביא לידי זכרון הלב ולא יפנה לבבך מזכור אלוקים תמיד.

So the Chovos HaLevavos says that the temidius of mitzvas talmud Torah is designed to result in zechiras Elokim tamid. And that's what he continues,

וזה דומה למה שאמר דוד המלך עליו השלום שיוויתי ה' לנגדי תמיד.

So this idea that through the hisaskus in talmud Torah, one is focused on Hakadosh Baruch Hu, there's a, I'm not sure what the right description is, a nisterdika havanah which even though we're going to review it lehashlamas hainyan is not what the Chovos HaLevavos has in mind, not to be misleading here, it's not what the Chovos HaLevavos has in mind, and then there's a more nigladika understanding. So if you you get you have the email, the sources from the email? Yeah. The first two sources from the Nefesh HaChaim and the Bal HaTanya, the Rav in one context once juxtaposed these two sources. L'zos says Rav Chaim Volozhiner:

האמת שזוהי הדרך האמיתית אשר בה בחר הוא יתברך שמו, שבכל עת שיכין האדם עצמו ללמוד ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל על כל פנים זמן מועט ביראת השם טהורה ובטהרת הלב להתוודות על חטאיו מעומקא דליבא.

The Nefesh HaChaim says that a person should begin every seder with teshuvah, should begin every seder with viduy and teshuvah. Why? Because that will make possible כדי שתהא תורתו קדושה וטהורה. And if the Torah will be kadosh v'tahor, so then there's an opening for the person to have the following kavana: ויכוין להידבק בלימודו בה בתורה בו בהקדוש ברוך הוא. This cannot happen if the Torah is not b'kedusha v'tahara. This can happen if it is b'kedusha v'tahara. So hence the person should begin with with viduy v'teshuvah. Hainu, again, the kavana l'hidabek means

להתדבק בכל כוחותיו בדבר השם זו הלכה ובזה הוא דבק בו יתברך ממש כביכול,

that through dveykus b'Torah, one is דבק בהקדוש ברוך הוא. Yisborach

כי הוא יתברך ורצונו אחד כמו שכתוב בזוהר. וכל דין והלכה ממקורה מתורה הקדושה

hu retzono Yisborach שכן גזר ברצונו שיהיה כך הדין kasher o posul, tamei vetahor, asur umutar, chayav vezakai.

וגם אם הוא עסק בדברי אגדה שאין בהם שום נפקא מינא לשום דין, גם כן הוא דבוק בדיבורו של הקדוש ברוך הוא, כי התורה כולה בכלליה ופרטיה ודקדוקיה, ואפילו מה שתלמיד קטן שואל מרבו הכל יצא מפי יתברך למשה בסיני, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה סוף פרק ב דמגילה ובפרק קמא דברכות דף ה עמוד א.

So maybe we'll just read the excerpt from the Tanya and then pause for a minute.

ולתוספת ביאור באר היטב לשון תפיסה שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך.

Right, no thought can grasp Hakadosh Baruch Hu. hinei kol sechel, any intellect, כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, when it grasps an idea, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. Right, so the same way physically, if you hold onto an object, you hold onto a pen, so then your hand encircles the object and that's how you grasp it, that's how you get a handle on it. So that's a mashal for what's happening in a spiritual, intellectual sense. harei hasechel line two, תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. Right, exactly the same, exactly, sort of exactly, not so exactly, not so exactly, but with the analog, that's the analog in terms of the hand is the nimshal of the hand is the sechel, the nimshal of the pen of the object is the muskal, is the idea. הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו vehamuskal nitpas umukaf. Right, it's grasped, it's encompassed

ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו. וגם השכל מלובש במושכל בעת שמשיגו ותופסו בשכלו,

derech mashal,

כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה.

Okay, it has to be a correct and clear understanding, not some kind of sort of fuzzy fuzzy notion. leashurah al boryah

הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא.

And that's what the Rav juxtaposed, don't think that this idea sort of depends upon which side of the aisle you're on here, you wear a gartel, you don't wear a gartel, it doesn't make a difference.

והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא

she'alah birzono. Again, for whatever reason the Baal HaTanya illustrates this with hilchos to'ein venita'an,

שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך. ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם. לבא למשפט על טענות ותביעות אלו.

Right, you juxtapose this with what the Chovos HaLevavos said in his hakdama, right? This is la'afukei from what the Chovos HaLevavos says in not the hakdama, Sha'ar HaYichud, hakdama to the sefer. Mi'kol makom

מאחר שכך עלה ברצונו ובחכמתו של הקדוש ברוך הוא שיתן זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה

ke'halacha arucha

במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו.

Again, he grasps, he encompasses

בשכלו רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא דלית מחשבה תפיסא ביה

v'lo b'retzono v'chochmaso ki im. Again, directly, like we can't have a real understanding of Hakadosh Baruch Hu, so in that sense, one's seichel can't be tofes u'makkif, right? דלית מחשבה תפיסא ביה v'lo b'retzono v'chochmaso and also if if Hakadosh Baruch Hu, if one would ponder Hakadosh Baruch Hu's chochma not as not as presented within the Torah, one couldn't be makkif that either. It's infinite. However,

כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם.

V'hu, again, so the lashon of the Nefesh HaChaim was הוא דבק בו יתברך ממש כביכול, the lashon of the Baal HaTanya is

והוא ייחוד נפלא שאין ייחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

That means the Maharal also basically has this idea as well and he's openly polemicizing in presenting this idea. If you look at the beginning of this perek a little bit more, I think it's it's here in the end of the perek I think in the excerpt, I think, I don't remember. Mi'kol makom, let's just see a little bit here.

מכל מקום הדברים מבוארים כי התורה הזאת גבוה על גבוה ומדרגה על מדרגה יש לה עד עולם הבא.

Okay, that really needs to be explained. I'm not explaining it. Okay, move on. Have to leave a little bit for you to do. Okay.

והרי הסבר כל הדברים שאף אם נראים דברי תורה כדברים פחותים מאד.

Talk about a shor, talk about a bor, right? Nothing doesn't seem to be especially exalted. Two oxen get into a fight. Doesn't seem too exalted, right?

שאף אם נראים דברי תורה כדברים פחותים מאד עם כל זה מגיע עד עולם הבא והרי לימוד התורה מתייחס אל האדם.

Right, who learns Torah? We learn Torah. So there's a certain symmetry, there's a certain alignment between divrei Torah and Adam כי כמו שהאדם אף שהוא בעולם הזה הגשמי. Right, in this world, first of all, we are inhabiting this physical world v'hu basar v'dam and what's more we're physical, we're flesh and blood. Nevertheless, זוכה לעולם הבא שהוא מסולק מן הגשמי. We're on a trajectory. Somehow what we're doing is linking up, is building a bridge to Olam HaBa, which is again mesulak min hagashmi.

כך התורה אם שהאדם מתעסק בדברים שהם גשמיים והם המצוות הגם.

Again, that what are the sugyas about? Again, shor she'nagash.

והם המצוות יגיע על ידי זה אל מעלה העליונה שהוא פנימיות התורה ודבק בשם הזה הם סודי התורה לפיכך העוסק בתורה העסק הוא בדברים גדולים כי אין לך לומר כי כאשר יעסוק בדברים הגשמיים כמו נזק שור ובור וכיוצא בזה שאין לו עסק בדברים הפנימיים שאם כן האדם שהוא עומד בעולם התחתון

if if if one would argue that that divrei Torah whose chitzoniyos focuses on mundane objects means that that there's nothing that that a person is not connected through those divrei Torah to anything beyond that so then the analog to that would be you'd have to say

שהאדם שהוא עומד בעולם התחתון אין לו חלק בעולם העליון הנבדל

but that's obviously not true

רק שצריך לומר כי הנשמה הנבדלת עומדת בגוף ומכל מקום יש לה דביקות למעלה עד העולם העליון

so a person even when he's physical might by virtue of the fact that there's not only the chitzoniyos of the person the body the basar vadam there's the pnimiyos of the person the neshama so even when the person again lives in physical form there is a connection of the olam ha'elyon so the same thing is true for divrei Torah even in their physical form through the fact that that the chitzoniyos has a pnimiyos even if the person is not being osek in the pnimiyos even if the person is not ra'uy to be osek in the pnimiyos but but but he's connected to it

וכך כאשר עוסק בדברים הגשמיים יש לו דביקות בפנימיות התורה

again even though it's it's above and beyond us even though we're not re'uyim lekach but nevertheless

יש לו דביקות בפנימיות התורה מגיע עד עולם העליון ואם כי לפי מחשבתם

again here's his critique שיש יתרון לחכמות again he's the Maharal was fearless you know he he wasn't intimidated by the Rambam either

ואם כי לפי מחשבתם שיש יתרון לחכמות מה שהם מעיינים בדברים הגדולים והחשובים ואילו התורה

miktzas chelkei hatorah אינה מעיינת בדברים החשובים הרי הסביר היפך זה but according to this explanation says the Maharal כי התורה אם שנראים דבריה בדברים השפלים again even when the chitzoniyos level of Torah which is Torah which is what engages us which is what preoccupies us

אם שנראים דבריה בדברים השפלים הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה

ve'af skipping one line אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג and even if again when we're learning Bava Kamma when we're learning niskei shor u'vor so we don't have the slightest hassagah of what the pnimiyos of that is in terms of pnimiyos hatorah

ואם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף והגוף הוא קרוב אל הנשמה עד שהכל מתחבר ומזדבק בהשגה עליונה ובזה יש דביקות לאדם במדרגה היותר עליונה היא מדרגת עולם הבא

and again he now he reinforces that analogy that symmetry between the levels and layers of Torah and the levels and layer of the person

ויש לאדם לימוד כפי ערך האדם אשר הוא גם כן האדם גשמי ועם כל זה מצד הנשמה יש לאדם דביקות למעלה למעלה וכן כאשר עוסק בדברים הרבה לפניך דברים נכבדים מיקרים מאוד.

Okay. Now l'maiseh the Chovos HaLevavos again, this is certainly a a major strain within within machshava in terms of the role of all chelkei haTorah in talmud Torah in terms of being thinking about Hakadosh Baruch Hu. Again as the Nefesh HaChaim and the Baal HaTanya dovak bo l'hisdavke bo b'limudo what was the lashon bo baTorah? Bo baTorah בו בהקדוש ברוך הוא the lashon of the of the Baal HaTanya yichud nifla and and I think the Maharal is very much in the same vein as that. That that’s certainly not what the Chovos HaLevavos meant. Again, it's it's good to understand what other other baalei machshava think, but it's not that that this is pshat in the Chovos HaLevavos. It isn't. What the Maharal is arguing with is what the Rambam says is the pshuta shel Gemara. The the Gemara you have on top of of page three and then we'll maybe go circle back to to the Rambam in Yesodei HaTorah bottom of page two. Tanu Rabbanan it's in Bava Basra also appears in two places.

שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה תלמוד הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים גזירות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסים משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן. רבן יוחנן בן זכאי

knew it all. What's davar gadol what's davar katon? דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא. So the the Rambam writes on the bottom of page two ענייני ארבע פרקים אלו שבחמש מצות אלו meaning the first four perakim in Hilchos Yesodei HaTorah is ראשי פרקים למה שהחכמים הראשונים קורין אותו פרדס. Right? That's what what Chazal figuratively refer to as as an orchard.

כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בורין. ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר.

A person shouldn't precipitously be learning these inyanim. V'lechem u'basar what's the what what what what am I depicting says the Rambam metaphorically as as lechem u'basar?

לחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהן משאר המצות. ואף על פי שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא.

So davar gadol davar katon the Rambam understands that davar gadol and davar katon means axiologically. Others say davar gadol davar katon means in terms of intricacy and and difficulty. It doesn't it's not a it's not ranking it axiologically.

אף על פי כן ראויין הם להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה ועוד שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב עולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא ואפשר שידעום הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר.

So this idea of again the Rambam is not for whatever reason you'd have to understand why we're not going into that but the Rambam is not operating with what we saw in the Nefesh. And because of that and the Chovos Halvovos is certainly on that wavelength as well as the Rambam, so what does the Chovos Halvovos mean that through Talmud Torah a person is thinking about Hakadosh Baruch Hu? So yitachen he means it as follows. The Rambam has the last source we have here on page three rabosai.

ואמר דוד שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. הוא אומר דוד המלך עליו השלום שאיני מפריד מחשבתי ממנו וכאילו הוא יד ימיני אשר לא ישכחה אדם כהרף עין לקלות תנועתה.

A person is never unaware of his right hand.

ומזה לא אמוט כלומר לא אפול. ודע שמעשה העבודות אלו כולם.

All mitzvos and the very first right on the list is krias HaTorah.

והתפילה ועשות המצוות אין תכלית כוונתם רק להתלמד ולהתעסק במצוות השם יתברך ולהיפנות מעסקי העולם וכאילו אתה התעסקת בו יתעלה ובוטלת,

I'm not sure what the nekudos are here, mikol davar zuloso. אבל אם תתפלל בהנעת שפתיך ופניך אל הכותל, but if you'll just move your lips, ואתה חושב במקח וממכר, you're thinking about the stock market. ותקרא התורה בלשונך ולבך בבניין ביתך, you're thinking when learning you're simultaneously thinking about a construction project. Mibli bechina, without discerning, focusing, bameh shetikra'ehu. וכן כל אשר תעשה מצווה תעשנה באיבריך, you just do it outwardly, externally,

כמי שיחפור חפירה בקרקע או יחטוב עצים מן היער מבלי בחינת עניין המעשה ההוא לא ממי שציווה לעשותו ולא מה תכלית כוונתו אל תחשוב שהגעת לתכלית.

So the Rambam is about to say it even more explicitly but clearly in Talmud Torah even when learning Bava Kamma, one is supposed to be mindful of the fact that this is Toras Hashem. That the reason I'm focusing on this, it isn't a class in torts in law school. Okay, that has its place as hishtadlus for parnassa. But that's what it is. It's that and it's significant in that respect but not beyond that. But when learning Bava Kamma, so this is Toras Hashem and that awareness is supposed to accompany us while we're learning. The same way when we're doing a mitzvah, so the awareness that you know I'm taking the lulav because שציווני בוראי ולקחתם לכם ביום הראשון. In that sense, again, that the person has this concurrent awareness while learning, again, whatever the sugya is. It can be עדות החתומה על השטר. Whatever the sugya is about migo be'eidus which bli neder hopefully we'll talk about a little later. Whatever it is, but a person concurrently is supposed to maintain an awareness that what I'm learning is Toras Hashem. So in that sense the person is mindful of Hakadosh Baruch Hu. And the Talmud Torah is an instrument, is a vehicle for maintaining that awareness because it's if lehavdil, lehavdil, more than elef alfi havdalos, I don't know, if you're reading a novel so you're conscious simultaneously while reading and trying to process what this line, this page, this paragraph, this chapter means, you at that co- coexists alongside the fact that you're aware that you're aware that you're reading whatever whoever the author is, that this author's this author's novel. So when a person is is is learning, so that learning, that effort, that preoccupation, that focus is linked to an awareness of Hakadosh Baruch Hu because that's what it is. It's not a book of torts, it's Masechet Bava Kamma, it's Toras Hashem and the person has has that awareness. Probably this is what the Chovos HaLevavos has in mind, what what the Rambam says. That's the sense in which in which he said it. And again, other other of our Chachamim through the Doros would would say it differently. Okay, so bli neder, we'll continue, not exactly 1:30 but we'll call it for 1:30 and then we'll see see what time it happens. Okay, okay, okay, see you soon Mr. Chairman, bli neder and rabosai.